עו"ד יעקב שבת פנה בחודש יולי 2005 לעו"ד אילון אורון לצורך טיפול בשני דוחות תנועה: האחד בגין ביצוע עקיפה אסורה והשני בגין נהיגה במהירות מופרזת. לאחר שלא היה מרוצה מהשירות המשפטי תבע את עו"ד אורון בבית משפט השלום בירושלים בסכום של 20,000 שקל. לדבריו, שילם לעו"ד אורון שכר טירחה מראש וכשביקש להתעדכן, מספר פעמים, במצב התיק לא נענה. כעבור מספר חודשים קיבל הודעה מרשות הרישוי שרישיון הנהיגה שלו יותלה עקב הרשעותיו בגין הדוחות והוא נדרש להשתתף בקורס נהיגה מונעת ולשלם 2,087 שקל סכום הדוחות בתוספת פיגורים.
לדבריו, בחודש ספטמבר אשתקד, החליט עו"ד אורון על דעת עצמו ל"הקפיא" את הטיפול בתיק. בלית ברירה שילם עו"ד שבת את הדוחות שנוספו לגיליון ההרשעות שלו, הושתו עליו "נקודות" והוא עבר קורס נהיגה מונעת ורישיונו כמעט נשלל. "הנתבע התרשל בענייני, לא פנה לגורמים כנדרש ולא פעל כמצופה מעורך דין סביר. לאור זאת עליו לפצות אותי בגין הנזקים שנגרמו עקב מחדליו". סכום התביעה כלל פיצוי בגין זמן והמשאבים שהשקיע עו"ד שבת בתיק, שכר טירחה, תשלום עבור דוחות, השתתפות בקורס נהיגה מונעת ועוגמת נפש.
בכתב ההגנה טען עו"ד אורון שההסכם בינו לבין עו"ד שבת כלל ייצוג בלבד בבית המשפט לתעבורה. כמו-כן שעו"ד שבת פנה אליו לאחר שלטענת המשטרה חלף המועד להגשת בקשה להישפט בגין העבירות. "הצלחתי לשכנע את המשטרה לשלוח לתובע הודעה חדשה להישפט ולאפשר לו להגיש בקשה להישפט בבית המשפט. הוסכם שעם קבלת הדוחות התובע יעדכן אותי על-מנת שאגיש את הבקשות להישפט ואייצג אותו בפני בית המשפט.
בפועל התובע לא המציא את הדוחות ודוחות חדשים שנשלחו אליו על-ידי המשטרה, בדואר רשום, לא הגיעו לידי ושוב חלף המועד להגשת בקשה להישפט בפני בית המשפט לתעבורה". לטענתו, למרות זאת פעל מול המשטרה והמרכז לגביית קנסות אך בלא הועיל. "התובע סירב להגיע למשרדי על-מנת לחתום על תצהיר התומך בבקשה להישפט ולא נותרה לי ברירה אלא להודיע לו על הקפאת הטיפול בעניינו". עו"ד אורון הדגיש שפעל כראוי לא התרשל ולעו"ד שבת אין להלין אלא על עצמו.
בפסק דין שניתן בתחילת החודש, בהעדר הצדדים, חייב השופט דוד מינץ, את עו"ד אורון לשלם לעו"ד שבת 2,500 שקל בתוספת הוצאות בסך של 750 שקל. לדברי השופט מינץ, בניגוד לטענת עו"ד אורון, מסירת הטיפול לידיו, כללה לא רק את ייצוגו של עו"ד שבת בבית המשפט לתעבורה בפועל אלא גם את הטיפול בדוחות עד להשגת המבוקש וניהול התיק בבית המשפט. "מסקנה זו עולה בין היתר מהמכתבים הרבים ששלח התובע לנתבע, בהם נתבקש לטפל בדוחות שנמסרו לטיפולו, ושלא זכו למענה מצידו של הנתבע".
השופט הוסיף שהעובדה שעו"ד שבת התריע פעמים רבות על כך שהטיפול בעניינו אינו מתקדם ומצבו אינו משתפר אלא מחמיר, כשמאידך פעולותיו של הנתבע הסתכמו בשתי פניות למשטרה בבקשה לקבל דוחות מחודשים, מלמדות על חוסר מעש מצדו. "די ברור שהעיכוב בהכנת התצהיר מחודש דצמבר 2006, המועד בו מסר הנתבע לתובע על כוונתו להגיש את הבקשה להארכת המועד, ועד לחודש מאי 2007, בו התכוון לערוך את התצהיר כטענתו, הוא מחדל. סופו של יום אפוא, שהנתבע התרשל כלפי התובע ועליו לשאת בשיפויו על הנזקים שנגרמו לו". השופט מינץ, הסכים עם עו"ד אורון שאין ערובה שלו ייצג את עו"ד שבת הלה היה יוצא זכאי וכמו-כן שלא פעל להקטנת נזקיו ויכול היה להוציא את ניהול התיק מידיו בשלב מוקדם יותר.
