דון קמפ, מורה לאומנות וצלם אומנותי, תושב ארצות הברית, תבע את מלון מגדל חיפה ואת חברת הביטוח הפניקס בע"מ בבית משפט השלום בירושלים לאחר שנפצע בתאונה מחרידה. מכתב התביעה עלה שבחודש ינואר 2000, התארח בבית המלון "מגדל חיפה" ושניות ספורות לאחר שנכנס למעלית היא צנחה מגובה רב והוא נפצע ברגלו והועבר באמבולנס לבית חולים רמב"ם בעיר. התובע סבל מנקע בברך ושברים באצבע ורגלו הושמה בגבס. כששב לארצות הברית היה מרותק לביתו למשך חודשיים כשרגלו מורמת וטופל על-ידי אשתו. במשך חצי שנה היה מחובר למכשיר מייצב ועבר טיפולי פיזיותרפיה בברך.
הנתבעות החליטו במסגרת סיכומיהם להודיע שהן מכירות באחריותם לתאונה ולנזקים שנגרמו לתובע בעקבותיה. כמו-כן הסירו את הטענה שיש לייחס לתובע אשם תורם כלשהו. בית המשפט נדרש לדון בשאלת הנזקים שנגרמו לתובע. כל אחד מהצדדים הגיש חוות דעת רפואית אורטופדית. מומחה מטעם התובע בדק את התובע כעבור 4 וחצי שנים מקרות התאונה ומומחה מטעם הנתבעות עשה זאת כעבור 5 וחצי שנים. עורך דינו של התובע טען בסיכומיו שהפרופסור מטעם הנתבעות התעלם מבדיקת אם.אר.איי ומהפגיעה ברצועה האחורית הצולבת, כמו-כן לא הביא בחשבון את העובדה שפגיעה ברגל אחת הטילה עומס על הרגל השנייה. "המומחה לא התייחס לכך שהתובע נעזר בתומך ברך, כל אלה יכולים להשפיע על הממצאים האובייקטיביים ולהביא למסקנה מוטעית שהפגיעה של התובע קלה".
בפסק דין שניתן לפני שבוע וחצי, בהעדר הצדדים, חייב השופט כרמי מוסק, סגן נשיא בית משפט השלום בירושלים, את הנתבעות לשלם לתובע 253,000 שקל בתוספת 51,000 שקל שכר טירחת עו"ד ואגרת בית משפט. הפיצוי ניתן בגין כאב וסבל, הפסד שכר לעתיד, הוצאות, עזרה וסיעוד. "קורה לא אחת שנפגע עומד לבדיקה לפני מומחים וקיים פער בין הממצאים שאלה מוצאים אצל התובע, מסיבות שונות לרבות השינויים במצב התפקודי בימים מסוימים וכד'".
לדברי השופט, מצבו הרפואי של התובע התאים להגדרה שבתקנות הנכות של המוסד לביטוח לאומי, ויש להעמיד את נכותו הרפואית לצמיתות בשיעור של 10%. "יש להביא בחשבון את חוסר היציבות בברך, מוגבלות התנועה, קרע במניסקוס, הצורך בשימוש במיצב ברך ושני השברים שנמצאו באצבעות כף הרגל - כל אלה ממצאים אובייקטיביים עליהם לא ניתן לחלוק". השופט הוסיף שמאחר והתובע מלמד צילום וצריך לעמוד לשם כך, אין ספק שהפגיעה מקשה על תפקודו ולפיכך יש לקבוע לו נכות תפקודית בשיעור של 5%.
