תוכנית המסגרת האירופית העניקה 15 מלגות לחוקרים ישראלים מהתעשיה והאקדמיה - לצורך מימון חזרתם לארץ מארה"ב. לדברי מרסל שטאון, מנהל המינהלת הישראלית לתוכנית המו"פ האירופית, ישראל נמצאת במקום הראשון במספר זוכי המלגות ע"ש מארי קירי, המיועדות להשבת חוקרים לאירופה - ולצורך זה ישראל נחשבת לחלק מאירופה.
ישראל, לפני בריטניה, צרפת וגרמניה, רשמה 15 זכיות במלגות בסכום של 100 אלף אירו כל אחת, למימון חזרת חוקרים וסיוע בהשתלבותם בתעשיה ובאקדמיה בישראל. "לקול הקורא" לקבלת המלגות הוגשו 175 בקשות למימון מכלל ארצות האיחוד האירופי, ו-25 מתוכן היו מישראל. מספר הזכיות הכולל הוא 87, כאשר מתוכן 15 זכיות היו לחוקרים ישראלים, כאמור, המהוות כ-18% מכלל הזכיות. במקום השני נמצאת בריטניה עם 10 זכיות המהוות 11.5% מכלל הזכיות. במקום השלישי צרפת, עם 9 זכיות המהוות 10% מכלל הזכיות, וגרמניה רשמה 4 זכיות בלבד.
חברת פרונטו דיאגנוסטיקה מרחובות היא החברה התעשייתית הישראלית הראשונה שזוכה למלגה שכזו מהאיחוד האירופי, שתממן הבאת חוקר מחוץ לאירופה למחלקת המו"פ של החברה. מהאקדמיה בלטו אוניברסיטת תל אביב, עם 5 זכיות מתוך 7 הגשות; האוניברסיטה העברית, עם 4 זכיות מתוך 4 הגשות - והמרכז הבינתחומי בהרצליה, עם 2 זכיות מתוך 2 הגשות.
בשבעת הדיונים הפנימיים על כללי ההשתתפות של ישראל בתוכנית המסגרת היו חששות שחוקרים ישראלים לא יוכלו להנות ממלגות אלה, משום שהן לא מבטאות שיתוף פעולה ישראלי-אירופי כשלעצמו. אולם, הודות לפעילות ישראל נקבע לבסוף שמלגות אלה תהיינה פתוחות גם בפני חוקרים ישראלים השבים לישראל מחוץ לאירופה, תודות להחלטה שישראל תקבל את כל הזכויות של המדינות החברות באיחוד האירופי, שבאמצעות תוכנית זו מעודדות חוקרים אירופאים לחזור לארצות מוצאם.
תוכנית המסגרת למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי נוסדה בשנת 1984 מתוך כוונה להגדיל את כושר התחרותיות האירופי בתחומי המחקר והפיתוח. התוכנית מתחדשת מדי כמה שנים, כאשר התוכנית הנוכחית היא תוכנית המסגרת השביעית - תוכנית בת שבע שנים 2007-2013 שתקציבה הכולל הוא כ-49 מיליארד €. ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לאירופה שלוקחת חלק בתוכניות אלה.