צפיפות העצם מרמזת על הסיכון לסרטן השד

צפיפות המינרלים בעצם יכולה לעזור לרופאים להעריך בצורה מדויקת יותר את הסיכון של אישה לפתח סרטן השד. אלו ממצאי מחקר חדש. במסגרת המחקר, גילו החוקרים קשר חזק בין צפיפות מינרלים בעצם (BMD) לסרטן השד בקרב נשים לאחר גיל המעבר. הקשר היה עצמאי ולא תלוי באמצעי הערכה ידוע לסרטן השד הנקרא "מודל סיכון גייל", הכולל היסטוריה משפחתית והיסטוריה של פוריות, גיל, מוצא וכן היסטוריה של ביופסיות של השד וממצאים לא רגילים בשד. תוצאות המחקר הראו כי הוספת בדיקות BMD להערכות סיכון סטנדרטיות, כמו מודל גייל, יכולה לשפר באופן בולט את יכולת הרופאים לנבא סיכון לסרטן שד בקרב נשים מבוגרות. החוקרים ציינו כי גם מחקרים קודמים גילו קשר בין רמות BMD גבוהות לסיכון גבוה יותר לסרטן השד. לצורך המחקר הנוכחי, הם בדקו גורמי סיכון לסרטן השד בקרב 9,941 נשים מבוגרות. לאורך 8.43 שנים בממוצע, 327 נשים פיתחו סרטן השד. בתחילת המחקר, BMD של הירכיים וגורמי סיכון המבוססים על מודל גייל היו ידועים לגבי כל המשתתפות. שלא במפתיע, החוקרים גילו כי נשים עם ניקוד גבוה בהערכת גורמי סיכון על-פי מודל גייל, היו בסיכון גבוה ב-35% לפתח סרטן שד בהשוואה לנשים עם ניקוד נמוך. אך הם גילו גם עלייה של 25% בסיכון לסרטן השד מול כל עלייה של נקודה אחת ב-BMD של הירכיים. למרות שהניקוד של BMD של הירכיים והניקוד של מודל גייל לא היו תלויים זה בזה, נשים עם הניקוד הגבוה ביותר בשתי הערכות היו בסיכון גבוה במיוחד לסרטן השד. מחקרים עתידיים, מאמינים החוקרים, צריכים להעמיק ולחקור את הנושא, ולגלות אם הוספת BMD וגייל לגורמי סיכון אחרים, כמו צפיפות השד, יכולים לשפר את הזיהוי של נשים בסיכון גבוה לפתח סרטן שד.