נשים עם רמות גבוהות או נמוכות של הורמון המשפיע על תפקוד בלוטת התריס עלולות להיות בסיכון גבוה למחלת אלצהיימר. אלו ממצאי מחקר חדש.
למרות שלא ברור אם מחלת אלצהיימר משפיעה על תפקוד בלוטת התריס או להפך, הממצאים מתאימים לידע שהצטבר ממחקרים אחרים ולפיו פעילות יתר של בלוטת התריס או תת פעילות של הבלוטה הם מצבים שעלולים להשפיע על הזיכרון.
החוקרים - מהמרכז הרפואי 'בית ישראל' ובית הספר לרפואה הארוורד שבבוסטון - מדדו רמות של הורמון המווסת את הורמון בלוטת התריס שנקרא תירוטרופין, של 1,864 גברים ונשים בריאים שגילם הממוצע 71.
בדיקת דם נעשתה למשתתפים כחלק ממחקר בריאות מקיף יותר ששמו פרמינגהאם ובו כמעט כל תושבי עיר מסוימת במסצ'וסטס נבדקו לאורך מספר עשורים. [מחקר 'פרמינגהם' הוא אחד המחקרים הגדולים ביותר באפידמיולוגיה של מחלת לב, שכלל למעלה מ-38 שנים של מעקב].
על-פי ממצאי המחקר, שפורסם בעיתון "Archives of Internal Medicine", מאתים ותשעה מתנדבים פיתחו מחלת אלצהיימר לאחר קרוב ל-13 שנים.
נשים עם הרמות הנמוכות והגבוהות ביותר של ההורמון תירוטרופין היו בסיכון גבוה ביותר מ-50% לפתח אלצהיימר. לא זוהה קשר דומה בקרב גברים.
ייתכן והשינויים במוח הנגרמים ממחלת אלצהיימר גורמים לירידה בכמות התירוטרופין המשתחררת. אפשרות אחרת היא שרמות גבוהות או נמוכות של התירוטרופין מזיקות לתאי המוח או לכלי הדם.
לדברי החוקרים יש לבדוק את הממצאים באוכלוסיה גדולה יותר.
