7 המדינות הגדולות והמבוססות לא הצליחו לגשר, בשיחות שנערכו והסתיימו השבוע, על הפערים בנושאי הפחתת הסבסוד שמעניקות מדינות עשירות לחקלאים, פתיחת שווקים לייצוא של מוצרי תעשיה מארה"ב ואירופה, והפחתת מחסומי סחר למוצרים חקלאיים.
למרות שהושגו הסכמות על מספר נושאים, כגון שיעור הפחתת הסבסוד החקלאי בארה"ב ואירופה, השיחות התפרקו על-רקע חוסר הסכמה על אופי "מנגנון הביטחון" החקלאי שינהיגו המדינות המתפתחות. הכישלון הנוכחי מצטרף לכישלונות דומים בשנתיים האחרונות. כנס השרים הנוכחי שיזם מנכ"ל ארגון הסחר העולמי, פסקאל לאמי, היה בבחינת הניסיון המשמעותי האחרון לקדם את סבב דוחא", שהחל בכינוס במפרץ הפרסי, עוד בטרם הבחירות הצפויות בארה"ב. ההערכה כעת היא שיקשה מאוד לסיים את המו"מ עד תום 2008 כפי שהתבטא לאמי עצמו.
לדברי המשנה למנכ"ל וראש מינהל סחר החוץ במשרד התמ"ת, בועז הירש, שייצג את ישראל בשיחות, ישראל מצרה על ההתפתחויות. "יש לנו אינטרס לסיום מוצלח ומהיר לסבב הסחר, שהחל בשנת 2001. מערכת הסחר הבינלאומית וכללי הסחר שהיא מייצגת חשובים עבור קידום הסחר והכניסה לשווקים חדשים. עמדת ישראל במו"מ המתנהל על סחר במוצרים תעשייתיים וסחר בשירותים מכוונת ליצירת הזדמנויות לייצוא הישראלי. בשני הנושאים הללו לישראל עמדה הממוקמת באמצע - בין מדינות שביקשו להשיג פתיחות שוק דרסטיות ע"י הסרת מכסים ואמצעים אחרים, לבין אלה שביקשו להמשיך ולשמור על ההגנות".
עם זאת, לישראל עמדה הנחשבת לזהירה ושמרנית בכל הנוגע להסרת מכסי הייבוא עבור התוצרת החקלאית, זאת עקב אופיו הייחודי והרגיש של הסקטור החקלאי בישראל. בכך, לישראל אינטרס דומה לזה של מדינות כגון שוויץ, יפן ודרום קוריאה. בנושא זכויות הקניין הרוחני, שעמד אף הוא על הפרק, ישראל נקטה בעמדה נוקשה, בדומה לארה"ב. ישראל העדיפה לא לדון בשינויים להסכם הקיים בנושא זכויות קניין הרוחני, כפי שדרשו הודו וברזיל, בתמיכת האיחוד האירופי. נציין כי בישראל קיימות הפרות בוטות בתחום.
לפי אחת ההערכות, ייתכן והכישלון הנוכחי יגרום לדחייה ארוכה, אף של מספר שנים ,באפשרות לסיכום הסכם סחר גלובאלי חדש. השיחות שהחלו בג'נבה ב-22 ביולי התקיימו במסגרת הסבב שהושק בבירה הקטארית בדצמבר 2001. סיבוב הסחר זכה למטרה מוצהרת של הפחתת העוני ע"י שילובן של מדינות מתפתחות במערכת הסחר הגלובאלית. בכך, תוצאות הסבב אמורות להיות מוטות באופן ברור לטובת האינטרסים המסחריים של המדינות המתפתחות, באמצעות אימוץ כללי סחר א-סימטריים. כבר בטרם כינוס השרים, הצהירו פיטר מנדלסון, נציב הסחר של האיחוד האירופי, ועמיתתו האמריקנית סיזאן שוואב, כי יידרשו הטבות סחר משמעותיות עבור הייצוא התעשייתי שלהם מצד כלכלות מתעוררות כגון הודו, סין וברזיל.
