ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה לקריאה ראשונה מתווה להצעת החוק של ח"כ משה כחלון, הקובעת חובת הדיווח של מוסדות פיננסים על כספים ללא דורש והקמת מאגר מידע זמין שיסייע לבעלי החשבונות או לחלופין ליורשיהם.
לפי דברי יו"ר משרד האפוטרופוס הכללי, שלמה שחר, ישנם כ-20,000 חשבונות המוגדרים כחשבונות ללא דורש שהצטברו בסכום הכולל של כ-480 מיליון שקל. כ-8,000 חשבונות נאספו רק בשנתיים האחרונות, והרשימות אינן כוללות כספים שסכומם פחות מ-2,500 שקל.
למרות ההנחיה של משרד האוצר על טיפול בכספים ללא דורש באפיקי החיסכון השונים, המוסדות הפיננסים אינם עושים את המאמצים הדרושים על-מנת לאתר את בעלי החשבונות הרדומים או יורשיהם ולדווח להם על הימצאותם של החשבונות. כתוצאה מכך, היקף הכספים הנשכח על-ידי בעליהם או שבעליהם לא מודעים על קיומם עצום. לפי דברי האפוטרופוס אין לבנקים גישה למאגר המידע של משרד הפנים והאפוטרופוס מצליח לאתר רק כ-30% מכלל הכספים שמוגדרים ללא דורש. לכן צריך, לדעת כחלון, להתערב בחקיקה כדי לסתום את הפרצות.
לפי המחקר של מרכז המידע של הכנסת, שווי הנכסים העזובים בישראל מגיע למאות מיליונים עד מיליארדי שקל, כולל חשבונות רדומים בבנקים, תוכניות חיסכון לסוגיהן, כספי פיצויים שלא נפדו, דיבידנדים, מניות, קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות ופוליסות ביטוחי חיים. חברות הביטוח מחזיקות בין עשרות מיליוני שקל למאות מיליונים, וכך גם בקרב מחזיקי קרנות פנסיה שעל-פי הנתונים משנת 2006 כ-45% מתוך 1.17 מיליון המבוטחים בקרנות הפנסיה החדשות מוגדרים כמבוטחים לא פעילים - כלומר לא הופרשו עבור המוטב כספים יותר משלושה חודשים.
הוועדה אישרה מתווה להצעת החוק שלפיה ייקבעו פעולות איתור מצד הגופים הפיננסים של נכסים ללא דורש, יוגדר המסלול לאיתור בעל הנכס וייקבע באופן מוסדר הדרך לדיווח לאפוטרופוס. משרד המשפטים יקבע את ההוראות להקמת מאגר מידע ואת הדרכים לגישה אליו.
