אין כמו האולימפיאדה, שבועיים שלמים בהם ענפים שבימים רגילים זוכים לחשיפה מינימאלית אם בכלל, הופכים לרגע למרכז העניינים. כולנו זוכרים איך באתונה 2004, הפכה אומה שלמה למומחית בגלשני מיסטראל וניתחה לעומק כמה מהר צריך לעבור גל פרידמן את המצוף כדי להביא לנו מדלית זהב ראשונה בהיסטוריה.
האולימפיאדה היא ההזדמנות שלנו, חובבי הספורט להניח רגע לצד את ליגת העל שלנו, לשכוח קצת מקרבות האימתנים של ליגת האלופות, מהפיינל-פור של ליגת ווינר ולהנות קצת מספורט אחר. אז נכון, ליונל מסי ישתתף בטורניר הכדורגל והדרים טים, למודת האכזבות, נראית נוצצת הרבה יותר מבשנים האחרונות כשהיא חמושה בקובי בראיינט, לברון ג'יימס וכריס פול אבל נסו רגע להחזיק את עצמכם.
אנחנו באולימפיאדה, לא בשביל זה באנו... אנחנו כאן בשביל הביזארי, השונה, המיוחד... אספנו עבורכם חמישה אירועים באולימפיאדה הקרובה שכלל לא ידעתם שאסור לכם לפספס ועוד אירוע בונוס אחד.
גמר טניס שולחן לגברים (23.8, 15:30) ב-2004 פי נפער לשניים, לקיתי בהלם טוטאלי. ארבע שנים מאוחר יותר, טובי הרופאים עדיין מנסים להפגיש את שני צדדי השפה שלי והמומחים שבפסיכולוגים עורכים סשנים אינטנסיביים במטרה להחזיר אותי לתלם. ב-2004 חזיתי במאורע לא אנושי, שני חוצנים התחרו ביניהם במשחק שאני מכיר בתור פינג-פונג אבל הם הפכו למשהו אחר לגמרי.
הם נעמדו במרחק עצום מהשולחן והחלו לחבוט בעוצמה בכדור, שעין בלתי מזויינת התקשתה מאוד לעקוב אחריו. התשוקה להעביר את הכדור לצד השני של היריב כל כך בערה בהם שלרגעים היה נדמה כאילו הם חובטים בשליחו של השטן בכבודו ובעצמו, לעזאזל לחשוב שפעם היה מדובר במשחק שבני האצולה הפיגו בו את שעמומם.
בסיום היה גם מנצח והעניקו לו מדלית זהב, אבל אני הייתי בהלם כל כך גדול ממה שראיתי שלא באמת היה אכפת לי מי ניצח ומי הפסיד.
מאז לא זכיתי לראות אותם יותר, את צמד גיבורי העל הללו, ריו סיונג מין הקוריאני ו-וואנג האו הסיני, במדינות שלהם הם בטח מגה-סלבריטאים, עסוקים בחלוקת חתימות ודייטים עם המנצחת התורנית של 'כוכב נולד' המקומי. אבל אני לא מפסיק להאמין, כמו גיבורי על אמיתיים, הם עוד יחזרו, השמועות מדברות על ה-23 לאוגוסט 2008, אני אביט לשמיים ואחכה...
טרמפולינה (גמר נשים, 18.8 - 15:15, גמר גברים, 19.8 - 15:15) הנה ענף שמפגיש בין קטבים, ענף בו על רשת קפיצית אחת יכולים להיפגש ב-'חננות' שהיו משתתפים בהפסקה הפעילה בבי"ס והערסים שהיו מתפלחים בלילה לגולפיטק. הרי מה יותר כיף מקצת לקפוץ על טרמפולינה? כמובן... לקפוץ על טרמפולינה ותוך כדי לעשות שלושה פליק-פלאקים, בורג, סלטה וסוס טרויאני (את האחרון המצאתי הרגע).
16 מתחרים בגברים ובנשים יקפצו לגבהים עצומים, ישתדלו לא לברוח ממרכז הטרמפולינה ובדרך יבצעו כל מיני תרגילים שיגרמו לנו להביט בקנאה ולהרהר בכך שאולי אם כשהיו מביאים 'מתנפחים' לקייטנה היינו מתעסקים בלהתאמן ולא לדחוף אחד את השני בגסות, היינו עכשיו אלופים אולימפיים...
קרב חמש מודרני (21-22.8) לשחות זה בריא, כל רופא ימליץ בחום על כך. לרוץ ולשחות זה אפילו עוד יותר בריא. לשחות, לרוץ ובמקביל להתאמן בסייף זה מאוד בריא אבל במקביל גם קצת מוזר... אז מה תגידו על בן אדם שרץ, שוחה, מסייף ובנוסף גם יורה ברובה ורוכב על סוסים?
קרב החמש המודרני הוא מועמד מוביל לתואר התחרות ההזויה ביותר באולימפיאדה ולנו נותר רק לתהות לאיזה חוג בדיוק ההורים של המתחרים שלחו אותם כדי שהם יחליטו דווקא להתעניין בחמשת הענפים המאוד לא קשורים הללו.
קרב החמש הומצא על-ידי הברון פייר דה קוברטין, אבי המשחקים האולימפיים בעת החדשה, במטרה ליצור תחרות שבוחנת מיהו החייל האולטימטיבי. ישראל, אומנם מתגאה בצה"ל בתור אחד הצבאות החזקים בעולם, אך לא שולחת אף חייל/קצין/נגד/צוער/עתודאי או ספורטאי לייצג אותה בענף המוזר, בר-כוכבא ודאי מתהפך בקבר...
ירי בצלחות חרס (גמר נשים, 11.8, 10:00. גמר גברים, 10.8, 10:00) האולימפיאדה אומנם חרתה על דגלה את המאבק לקירוב הלבבות והשלום בין מדינות העולם, אבל בכל הקשור לזכויות בעלי חיים היא לקתה בחסר וכך עד שנת 1956 היו יורים הצלפים במטרות נעות שעוצבו בצורת צבאים.
כנראה שהסצינה קורעת הלב מהאפוס המפורסם של דיסני, 'במבי' וחדירת הפוליטקלי-קורקט למודעות הביאו להעלמותם של מטרות הצבאים וכיום הקלעים מתחרים בפיצפוץ לרסיסים של צלחות חרס שלא עשו דבר רע בחייהן.
אבו-נזקים למיניהם שבילדותם אהבו לגרום לדברים להתנפץ, לקול אנחת הוריהם המיואשים בהחלט יוכלו להתבונן בהנאה ובערגה בצלפים המיומנים שבוהים בצלחות המתעופפות ויורים בה ברגע הנכון לאותו קול ממכר של התפוררות החרסינה.
עד 1992 אגב, הענף היה משותף לנשים וגברים יחדיו ובאולימפיאדת ברצלונה הפכה שאן זאנג הסינית לספורטאית ה ראשונה בהיסטוריה שזוכה במדלית זהב אולימפית במקצוע המשותף לשני המינים. יש הגורסים שעד היום שורפים חזייה על שמה.
קפיצות למים ממגדל גברים (מוקדמות, 22.8 - 14:00, חצי גמר 23.8 - 5:00, גמר 23.8 - 15:00) נסו רגע להיזכר מה עשיתם בגיל 14, קצת לא נעים נכון? תקופה של בחינת גבולות, שטויות של בני נעורים, סיגריה ראשונה בל"ג בעומר וכמובן הטיול הראשון עם החבר'ה לאילת.
הרגע המכונן של אותם טיולים לעיר הדרומית, הוא כמובן הקפיצה המסוכנת וחסרת האחריות מהגשר המפורסם של הטיילת הישר אל המים, אין מי שלא זוכר את השיערות הסומרות בשניות שלפני, את רגעי האימה שנראים כשנים בין ניתוק הרגליים מהגשר לנגיעה הקרה במים, ממש גירסה ישראלית למבחני הבגרות של השבטים האינדיאנים.
טום דיילי, נער בריטי בן 14, לקח צעד קדימה את ההרפתקה המפוקפקת של דור החצ'קונים. דיילי, ילד-פלא לכל דבר, יקפוץ באולימפיאדה הקרובה ממגדל של עשרה מטרים. הוא לא יצטרך להסתכל שמאלה וימינה לראות שאין שומרי חוק שמתכוונים למנוע ממנו לסכן את חייו לשווא, הוא רק יצטרך לקחת נשימה ארוכה ולחשוב איך הוא עושה את הדרך הארוכה ביותר למיים בצורה שתרשים ביותר את השופטים המנופחים.
דיילי, שחולל כבר סנסציה עצומה כשזכה במדלית הזהב באליפות אירופה האחרונה לבוגרים, ינסה להפוך ללהיט הגדול-קטן של המשחקים. תסתכלו עליו ותראו אתכם רק עם הרבה פחות כישרון ועם קעקוע חינה מזעזע שעשיתם לפני כמה דקות בטיילת.
אירוע בונוס: הפגנות חוקיות נגד האולימפיאדה (כל ימי התחרות, בכל שעה שלא תפריע את מנוחת השכנים) כל אלו מאיתנו שפחות מתעניינים בפן הספורטיבי של האליפות, ומעוניינים במנה הגונה של מחאה פוליטית ואגרופים קמוצים, ישמחו לדעת שסין, חובבת הצנזורה והגבלת חופש המידע, נעתרה להקים שלושה מרכזים רשמיים למפגינים שימוקמו בשלושה פארקים גדולים, הרחק מאתרי המשחקים.
אז אומנם כדי לערוך הפגנה מסודרת וחוקית, יש צורך באישור רשמי מהממשלה הסינית, ואמנם הסינים מתחמקים מתשובה על איזה נושאים הם יאשרו להפגין, אבל לא בקטנוניות עסקינן.
זיהום האוויר? הכיבוש בטיבט? ניצול זכויות האדם? ירידתה של 'הרצועה' ממסכי הטלוויזיה? בחרו את הנושא הקרוב ביותר לליבכם, צאו אל הפארקים והניפו את נס המרד. המהפכה לא תשודר בטלוויזיה, אבל היי הגמר של הטניס שולחן, כן!
