זו אינה הפעם הראשונה שבה תנ"צ אבן פז מחרים ציוד צילום. לפני כשנה פיקד תנ"צ שלומי אבן-פז, מפקד מג"ב איו"ש, על פינוי מפגיני מטה "חומש תחילה", שניסו להגיע אל הישוב החרב חומש לקראת תשעה באב. במהלך הפינוי, הבחין אבן-פז בצלם, שתיעד את אלימות השוטרים, ואת ההוראות והפקודות שהוא עצמו השמיע במגפון: "תשברו להם ידיים ורגליים!". מפקד מג"ב יו"ש הורה לפקודיו להוציא את המצלמה בכוח מידיו של הצלם, והשמיד במו-ידיו את כרטיס הזכרון - וזאת לעיני עדים רבים.
הצלם, אחיה ארד, התקשר מהשטח למוקד החרום של ארגון זכויות האדם ביש"ע, ותלונה על האירוע החמור הוגשה באופן מיידי למח"ש. בהמשך, הגישה גם בעלת המצלמה, לימור הר-מלך-סון, תלונה נגד אבן-פז.
בתלונתה ציינה, כי כרטיס הזיכרון שהושמד הכיל צילומים יקרי ערך מלידת בנה הקטן, שנקרא על שם בעלה הראשון שנרצח, שלום-שולי הרמלך, וממאורעות משפחתיים חשובים אחרים. בתלונה למח"ש נטען כי אבן-פז חשוד בתקיפה, גניבה, שיבוש הליכי חקירה, השמדת ראיות והיזק בזדון.
חצי שנה לאחר מכן, התקבלה במשרדי ארגון זכויות האדם ביש"ע החלטת מח"ש. ולפיה יועמד אבן-פז לדין משמעתי בלבד, בגין עבירה של.... "התנהגות שאינה הולמת". כתב אישום פלילי בגין שיבוש הליכי חקירה ובגין היזק בזדון לא יוגש נגדו, בשל "מחסור בראיות" ובשל "חוסר עניין לציבור" - נכתב בהודעת מח"ש. בארגון הוחלט לערער על ההחלטה, ולצורך כך - לצלם את תיק המח"ש.
בתוך התיק ציפתה למתלוננים הפתעה. התברר כי אבן-פז הודה, בחקירתו במח"ש, במעשים המיוחסים לו: כך נכתב בטופס החקירה-באזהרה של תנ"צ שלומי אבן-פז: "הצלם צילם ללא הרף....נתתי הוראה לשוטרים להחרים לו את המצלמה...הוצאתי את כרטיס הזכרון מתוך המצלמה...ובו במקום קרעתי אותו...הכרטיס נקרע על-ידי בנוכחות שוטרים ונזרק על הרצפה...".
בארגון זכויות האדם ביש"ע החליטו לא לוותר, ובשבוע שעבר - במלאת שנה לאירוע - הוגשה לבית משפט השלום בירושלים תביעת נזיקין נגד הקצין הבכיר. התובעים הם הצלם, אחיה ארד, אשר "זכה למנה גדושה של מכות, בעיטות ואיומים... נבעט וגולגל ממורד גבעה תלולה של אבנים וקוצים...הכל על-מנת להחרים מידיו את המצלמה שאחז..." ובעלת המצלמה - לימור הר-מלך-סון, אשר "לנוכח מצבה המשפחתי המיוחד...איבדה מזכרת חשובה אשר אינה ניתנת לשיחזור, צילומים שלהם ערך סנטימנטלי רב ושוויים לא יסולא בפז". "לאור חומרת המעשים של הנתבע 1 ולאור נסיבות המקרה... יתבקש בית המשפט הנכבד להטיל על הנתבע 1 באופן אישי, לשלם לכל אחד מן התובעים פיצוי עונשי גבוה לדוגמה, אשר יהווה גמול הולם בגין התנהגות הנתבע 1 ויבטא את הערך העליון של הזכות לכבוד האדם על גופו, כבודו ורכושו." - כתב עו"ד חיים כהן בכתב התביעה.