המשורר הפלשתיני מחמוד דרוויש, שהיה חבר באש"ף, מת (שבת, 9.8.08) בבית החולים ביוסטון, טקסס, לאחר שסבל מבעיות לב שנים רבות. ביום רביעי שעבר נותח בעורק הראשי של הלב ולאחריו התדרדר מצבו. מקורביו סיפרו כי לאחר הניתוח היה מחובר למכונת הנשמה ונאבק על חייו.
דרוויש נחשב לאחד המשוררים החשובים והמוערכים ביותר בדורו בעולם הערבי. במהלך חייו פרסם מעל 30 ספרי שירה ושמונה ספרי פרוזה. ספריו תורגמו למעל 20 שפות, והוא שימש כעורך במספר כתבי עת ערביים.
את ספר השירה הראשון שלו פרסם בשנת 1960, כשהיה בן 19 בלבד. במהלך שנות השישים פרסם דרוויש שירים רבים וביסס את מעמדו כאחד המשוררים החשובים בדורו בשפה הערבית, וכנציגה של השירה הפלשתינית. המוטיב הבולט בשיריו היה הכיסופים לביתו האבוד ולעצמאות פלשתינית. הוא הפך לסמל הספרותי החשוב ביותר של המאבק הפלשתיני. בין הנושאים שדיבר עליהם היה הכיבוש הישראלי ומדיניות ישראל בשטחים, עליהם העביר ביקורת חריפה.
דרוויש נולד בשנת 1941 בכפר אל בירווה שבגליל. במהלך מלחמת העצמאות נאלץ לגלות עם משפחתו ללבנון, אולם מאוחר יותר שבו לישראל בחשאי והשתקעו בדייר אל אסד. בהמשך עבר להתגורר בכפר יאסיף ובסופו של דבר הגיע לחיפה. בשנת 1971, לאחר שנעצר כמה פעמים בשל פעילותו הפוליטית וכתיבתו, היגר למוסקבה. במהלך השנים הוא נדד בין קהיר, ביירות, פריז וקפריסין, עד שלבסוף חזר לארץ והשתקע ברמאללה, שם חיבר את מגילת העצמאות הפלשתינית. דרוויש היה חבר באש"ף וב-1987 אף נבחר לתפקיד בכיר בארגון.
לפני כשנה הופיע דרוויש בפני מאות אנשים, ביניהם אינטלקטואלים בכירים, חברי כנסת, עיתונאים ואזרחים. כשהגיע לחיפה להקריא את שיריו ודיבר על המצב הפוליטי ברשות הפלשתינית. במהלך נאומו הביע ביקורת על המרחק שנפער בין עזה לגדה המערבית. בשבועות הקרובים עומד לצאת לאור ספר שירים של דרוויש בשפה העברית, בעריכתו של פרופ' ששון סומך. שם הספר: "כפרחי השקד או רחוק יותר", בתרגום של עפרה בנגו ושמואל רגולנט.
