גודל גופם של מבוגרים נקבע במהלך המעבר מתינוקות לילדות. כך מציינים (א', 10.8.08) חוקרים מהטכניון, מהמרכז הרפואי רמב"ם ומאוניברסיטת גטבורג בשבדיה.
לטענת פרופ' זאב הוכברג, מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון ופרופ' קרסטין אלברטסון וויקלנד מ-Sahlgrenska Academy, המעבר מתינוקות לילדות קורה בדרך-כלל בגיל 12-6 חודשים, וכל חודש של איחור, גורם לילד להגיע לגובה קטן ב-0.9 ס"מ. כך שאיחור של המעבר לגיל 15 חודשים, בהשוואה לממוצע של 9 חודשים, יפחית 5.4 ס"מ מהגובה הבוגר.
החוקרים מציינים, כי "גודל גוף האדם הוא 'פשרה' (טרייד-אוף) בין היתרונות והחסרונות האבולוציוניים - בין יתרונות הגודל לחסרונותיו. טענתם היא כי גובה קומתו של האדם נקבע במידה רבה במהלך המעבר מתינוקות לילדות. מעבר זה מאופיין בהאצת הגדילה. עיכוב במעבר זה משפיע על גובה האדם לכל ימי חייו, והוא הגורם ל-50%-44% מהמקרים של קומה נמוכה בקרב ילדים ובוגרים בארצות מפותחות, ולהרבה יותר מזה בארצות מתפתחות".
לדברי פרופ' הוכברג, "בני אדם, כמו בעלי חיים אחרים, פיתחו יכולת לעמוד במשברי אנרגיה, וזאת באמצעות הפחתת גודל גופם. משבר כזה קורה לילד במצב של תת תזונה, אך גם אם הוא חולה בגיל הקריטי במחלה ממושכת או במחלות חוזרות ונשנות עקב הדבקה במעון הילדים. התאמות אבולוציוניות קצרות טווח למשברי אנרגיה מניעות תגובה המותאמת למאגרי האנרגיה הצפויים וזאת באמצעות המעבר מגדילת התינוק לגדילת הילד, ותוצאתה היא קומה נמוכה. ההתאמה האבולוציונית מועברת לדורות הבאים, כך שמשבר אנרגיה אצל אחד ההורים (בעיקר האב) או הסבים יעבור לצאצאיו ויגרום לקומה נמוכה עד דור שלישי ורביעי".
