תינוקות שזה עתה נולדו ניחנים ביכולות קוגנטיביות (הכרתיות) של עיבוד וקליטה. כך עולה (ג', 12.8.08) ממחקר שנערך בבית החולים לגליל המערבי נהריה.
המחקר נערך בקרב מדגם מייצג של 100 תינוקות, במשך חמש שנים, במסגרת עבודת דוקטורט של ד"ר מיקי חפר, מאוניברסיטת תל אביב, ובהנחייתו של ד"ר זלמן וינטראוב, מנהל מחלקת הפגייה בבית החולים לגליל המערבי.
במסגרת המחקר, הושמעו תחילה לתינוקות קטעי מוזיקה קלאסית (מוצרט). לאחר-מכן, השמיעו להם קטעי מוזיקה רנדומלית (אקראית) ובשלב האחרון, הופסקה המוזיקה והחוקרים יצרו סביב התינוקות סביבה שקטה.
מממצאי המחקר עולה, כי כשברקע התנגנה מוזיקה קלאסית, התנועתיות של התינוק הייתה קבועה ושלווה. לא היו קפיצות גוף וזוהתה נטייה לריטמיות (קצביות) של הלשון וכפות הידיים, ממש כמו שאדם מנצח על מוזיקה. גלי המוח נעו בתנועות מאורגנות והומוגניות ודופק הלב היה יציב.
כמו-כן, במוזיקה אקראית, התינוק נכנס לאי-שקט, היו לו תנועות לא רצוניות באזור הפנים, תנועתיות מוגברת בגלי המוח וקצב לב לא סדיר. ואילו בסביבה שקטה, גלי המוח נעו בין מצב שינה לעירנות, לא היו תנועות חדות והגוף נראה רגוע.
לדברי ד"ר וינטראוב, אחת הדרכים בעזרתן תינוקות לומדים את הסביבה ומפתחים קשרים היא על-ידי חיקוי. לכן, הטיפול ההתפתחותי צריך להתחיל כבר ביום הראשון להיוולדם.
מנהל בית החולים נהריה, ד"ר מסעד ברהום, אמר כי מדובר במחקר בעל חשיבות רבה בהבנת התפתחות מוחו של תינוק וההשפעה הפסיכולוגית על עתידו, והדגיש כי בית החולים ימשיך להשקיע, לתמוך ולעודד קיום מחקרים למען קידום ופיתוח הרפואה.
"עד לפני כמה שנים, ההתייחסות המילולית לתינוקות הייתה כמו אל בובות חסרי פעילות מוחית. דיברו איתם בשפה מצוקצקת של קוצי-מוצי ולא בשפת בני האדם. דאגו בעיקר לאוכל ולשינה. הקשר המילולי היה רדוד ולא מובן. בספרות הרפואית ידוע, כי גם לעוברים יש רמה בסיסית של מודעות ויכולת למידה. במחקר שלנו גילינו, שאחד הדברים הקרובים ביותר ליכולת הקוגנטיבית של תינוקות זו קליטת השפה. הם אומנם מוגבלים מבחינה מוטורית לדבר כבר בגיל יום, אבל בהחלט יש להם יכולת עיבוד וקליטה של רעשים וקולות מהסביבה הקרובה", אמר ד"ר וינטראוב.
