"נציין כי מרשנו למד מהכתבה נשוא מכתבנו זה שלא מן הנמנע שחלק מהאזנות הסתר המצוטטות בכתבה נלקחו דווקא מהאזנות סתר שבוצעו למר צ'רני, בעת בה שוחח עם מרשנו, כאשר אותן שיחות ממש מוקלטות על-ידי משטרת ישראל במסגרת האזנות סתר שבוצעו למרשנו. שימוש בהאזנות הסתר שבוצעו למר צ'רני, המתעדות את אותן שיחות נשוא החלטות בתי המשפט דלעיל, מהווה התחכמות גרידא שאין לקבלה. הצווים אשר ניתנו על-ידי בתי המשפט ניתנו, בין היתר, בשל תוכן ההקלטות ולאו דווקא בשל פרוצדורת ביצוע ההקלטות", הבהיר שלו.
עוד ציין כי כל הערכאות המשפטיות שעסקו בנושא, ללא יוצא מן הכלל, ביססו החלטותיהן בראש ובראשונה על חוק האזנות סתר והאיסורים הכלולים בחוק זה וכן על הפגיעה הקשה שתגרם לזכותו של אפל לפרטיות, בהתאם לחוק הגנת הפרטיות.
"על כן, פרסום האזנות הסתר להן מרשנו היה צד ו/או התייחסות אליהן, מהווה הפרה חמורה ביותר של החוק לרבות בניגוד לסעיפים 2 ו - 13 לחוק האזנות סתר, תשל"ט 1979 ו - סעיף 30 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981, ועיתון הארץ, כמי שהיה צד להליכים בהם נדחתה בקשתו לפרסם את תוכן האזנות הסתר והנלווים לו מודע לאיסור, על כל המשתמע מכך. זאת בנוסף לפגיעה הקשה אשר פרסום האזנות אלו גורמים לזכות מרשנו לפרטיות", קבע שלו.
עו"ד שלו הוסיף עוד כי בטרם פורסמה הידיעה הכוללת את האזנות הסתר על-ידי הכתב גידי וייץ פנה לדודי אפל כתב אחר של עיתון הארץ, אורי בלאו, וביקש את התייחסותו להאזנות הללו.
"מרשנו הציג בפני מר אורי בלאו, באמצעות משרדנו, את עמדת מרשנו כמפורט במכתבנו זה. דא עקא, בסופו של יום מר אורי בלאו בחר, כנראה לאור מכתבנו אליו, שלא לפרסם את הכתבה והיא פורסמה על-ידי מר גדי וייץ דווקא. מרשנו סבור כי המדובר בעניין חמור ביותר המגיע כדי עבירה פלילית, הן בהיבט הציבורי, לאור טיבם וטבעם של הגורמים נשוא התלונה והן לאור הצווים המפורשים שנתנו על-ידי בתי המשפט והוראות החוק הברורות והן בהיבט האישי לאור הפגיעה הקשה בזכות מרשנו לפרטיות", לשון מכתב התלונה.
