חוקרים רבים מאמינים כי השמנה, סוכרת ומחלות לב הם 'קרובי משפחה'. כעת, שני מחקרים חדשים מצביעים על כך שמשקל בלבד לא תמיד קובע את הסיכון של אדם לסבול מבעיות קרדיווסקולריות (של הלב וכלי הדם) ובעיות של חילוף חומרים.
אחד המחקרים, מאוניברסיטת טובינגן שבגרמניה, הראה כי משתתפים שמנים, שהיו עדיין רגישים לאינסולין, לא היו שונים ממשתתפים במשקל נורמלי בהבט של גורמי סיכון קרדיווסקולריים כמו רגישות לאינסולין והתקשות דפנות העורקים. בנוסף, החוקרים גילו כי אנשים שמנים עם עמידות לאינסולין סבלו מכמות שומן רבה יותר בשרירי השלד ובכבד לעומת אנשים שמנים שלא סבלו מעמידות לאינסולין. אצל אותם אנשים עם עמידות לאינסולין זוהתה גם התקשות של דפנות עורקי הראש, סימן מוקדם לגורם סיכון למחלות לב - טרשת עורקים.
מחקר נפרד שבוצע בקולג' לרפואה אלברט איינשטיין שבניו-יורק ניסה גם הוא לבחון את הרעיון כי המשקל בלבד הוא שקובע את הסיכון למחלות לב. החוקרים גילו כי 23.5% מהאנשים הבוגרים במשקל תקין סבלו מחילוף חומרים לא תקין. מצד שני, 51.3% מאלו שסבלו מעודף משקל ו-31.7% מאלו שסבלו מהשמנה היו בריאים מבחינה מטבולית.
לדברי החוקרים' הנתונים מראים כי חלק ניכר מהאנשים הסובלים מעודף משקל ומהשמנה בארצות הברית בריאים מבחינה מטבולית, בעוד שחלק ניכר מהאנשים במשקל תקין דווקא סובלים ממספר חריגויות של חילוף חומרים.
מחקר קודם בתחום הראה כי דרך פיזור השומן בגוף, בנוסף להשמנה הכוללת, הם שמשפיעים על הסיכון של אדם למחלות לב וסוכרת. אלו הסובלים משומן סביב קו המותניים נמצאים בסיכון גבוה יותר לעמידות לאינסולין ולבעיות קרדיווסקולריות.