תושב באר-שבע תבע את חברת א.מ.ל אמריקן לייזר בע"מ (נתבעת 1) ואת הראל חברה לביטוח בע"מ (נתבעת 2) בבית משפט השלום בעיר לאחר שטיפול להסרת שער מגופו לא רק שלא הניב תוצאות אלא שגרם לו לפצעים מוגלתיים ולצלקות. מכתב התביעה עלה שבחודש מרס 2001, התקשר התובע עם נתבעת 1, בהסכם לטיפול להסרת שער מכתפיו לצמיתות קרי, עד לקבלת שערה רכה, חלשה וחסרת פיגמנט. עוד הוסכם שאם לא יוסרו מגופו בין 70 ל-80 אחוז מהשערות הוא יהיה רשאי לקבל טיפולים נוספים, ללא תשלום, עד להשגת התוצאה הנכספת. הנתבעת הודיעה שבטיפול בלייזר, תיתכן צריבה ואדמומיות שתיעלם כעבור ימים ספורים.
בחודש פברואר 2002, נחתם בין הצדדים הסכם נוסף להסרת שער מאזור הבטן והחזה שנוסחו היה זהה להסכם הראשון והתובע שילם 14,000 שקל. בכתב התביעה נטען שהתובע טופל במשך 4 שנים, עבר 12 טיפולים באזור הכתפיים ו-9 טיפולים באזור הבטן והחזה, והתוצאה שהובטחה בהסכם לא הושגה. לדבריו, בעקבות הטיפול הופיעו על בטנו פצעים שלא נרפאו במשך שנה והותירו צלקות מכוערות.
"בעת החתימה על ההסכם, לא הוזהרתי שקיים סיכון להיווצרות פצעים. כיום יש בגופי אזורים מכוסים בשער, אזורים שבהם השער הוסר ואזורים בהם השער הוסר באופן חלקי. הכל לסירוגין כמו בלוח שחמט באופן מכוער מאוד". לטענתו, הנתבעת הפרה את ההסכם עמו והמשא-ומתן בין הצדדים, נוהל שלא בתום לב. "נתבעת 1, לא העמידה אותי על הסיכונים האמיתיים שבטיפול והציגה בפני מצג שווא לעניין הצלחת הטיפול". לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מומחה למחלות עור וטיפולי לייזר, בה נקבע שחלק מהטיפולים בוצעו במכשיר אחר מהמובטח בעל פרופיל סיכון שונה שלא הוצג בפני התובע.
בכתב ההגנה הכחישה הנתבעת את המיוחס לה וטענה שעמדה בכל התחייבויותיה והבטחותיה. "לפני החתימה על ההסכם, הענקנו לתובע את כל ההסברים והמידע הנדרש והוא הסכים לקבל את הטיפול". הנתבעת הכחישה את האמור בחוות הדעת הרפואית מטעם התובע ובחוות הדעת הנגדית מטעמה, נאמר שלא נמצאו פצעים וצלקות אצל התובע. כמו-כן שהיה מרוצה מהטיפול ובהמשך עבר טיפול להסרת שער מהגבות. "התובע הפסיק להגיע למרפאה לבצע טיפולים נוספים, להם היה זכאי על-פי ההסכם, ובכך מנע את השגת התוצאה המובטחת. הוסבר לו שבשל השטח הרחב בו בוצעו הטיפולים, צפוי שהטיפול יהיה ארוך יותר ויתכן שידרשו טיפולים נוספים. כמו-כן הובהר שקיימת אפשרות להופעת פצעונים או אדמומיות". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, חייב השופט גד גדעון, את הנתבעות לשלם לתובע, ביחד ולחוד, סך של 42,416 שקל בתוספת 8,000 שקל שכר טירחת עו"ד וכן 1,500 שקל הוצאות משפט. "התובע הוכיח את טענותיו, הן לעניין התקשרותו בהסכמים בהסתמך על מצג לקוי, ובמידה מסוימת מטעה, שהוצגו על-ידי הנתבעת ונציגיה, וכן הוכיח טענותיו, בעניין אי קיום התחייבויות הנתבעת על-פי ההסכמים והתרשלותה בטיפול בו. הוכח כי הטיפול בתובע לא צלח. רשלנותה של הנתבעת בטיפול בתובע, נלמדת הן מכישלון הטיפול והתפתחות תופעת הלוואי החריפה והבלתי צפויה והן מכך שברישומיה אין זכר לבדיקות פיזיות מקדימות בתובע עובר לתחילת הטיפול בו. זאת, כאשר אין מחלוקת כי הנתבעת אמורה לבצע בדיקה מקדימה - 'טסט' בכל מטופל לפני תחילת הטיפולים וכי בדיקה כזו אכן דרושה על-מנת לוודא התאמת הטיפול למטופל".
