היועץ המשפטי הודיע (יום ד', 13.8.08) על סגירת תיק החקירה בפרשת "אגרקסקו" נגד רוחמה אברהם-בלילא, שרת התיירות, והשרה המקשרת בין הממשלה לכנסת, זאת בשל חוסר ראיות מספיקות. בהודעה מתח היועץ המשפטי ביקורת על התנהלותה של השרה וקבע כי "פעלה בניגוד לכללי האתיקה".
אברהם-בלילא המכהנת כשרת התיירות והשרה המקשרת בין הממשלה לכנסת נחשדה כי קיבלה טובת הנאה פסולה מגוף בעל אינטרסים פרטיים, תוך הצבתה במצב ניגוד עניינים והכל בניגוד לכללי האתיקה של הכנסת. מדובר בנסיעתה לחו"ל באוגוסט 2004 במימון חברת אגרקסקו. כחמישה חודשים לאחר מכן, השתתפה אברהם בלילא בדיון בוועדת הפנים של הכנסת שעסק בעניינה של חברת אגרקסקו, אף שאינה חברת הוועדה. נמסר כי אברהם בלילא הייתה "פעילה מאוד" בדיון לטובת החברה.
הפרשה נבדקה על-ידי מבקר המדינה ולאחר חוות דעת ראשונית של פרקליטות המדינה, נעשתה פנייה למשטרה. המשטרה פתחה בחקירה פלילית נגדה ונגד מנכ"ל אגרקסקו בחשד לעבירות של שוחד והפרת אמונים, אך עם תום החקירה הוחלט כאמור לסגור את התיק של השרה.
אין תשתית מספקת לכתב אישום היועץ מזוז ציין בהודעתו, כי על סגירת התיק הוחלט בתום החקירות, ולאחר דיון בפרשה בהשתתפות פרקליט המדינה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (תפקידים מיוחדים), המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, פרקליט מחוז ירושלים והפרקליטים מיכאל קרשן ואורי קורב, שערכו חוות דעת בפרשה.
כאמור, נקבע כי "אין בחומר הראיות כדי להקים תשתית מספקת להגשת כתב אישום נגד השרה רוחמה אברהם, ולפיכך יש לסגור את התיק נגדה בהעדר ראיות מספיקות".
היועץ ציין עם זאת כי נמצא ש"אברהם בלילא אכן פעלה שלא כשורה ובניגוד לכללי האתיקה, הן בנסיעתה על חשבון אגרקסקו והן בהשתתפותה בדיון בוועדת הפנים של הכנסת בעניינה של אגרקסקו".
גם אחרים נסעו בהחלטה לסגור את התיק כתב היועץ מזוז כי מימון נסיעה לחו"ל על-ידי חברה עסקית לעובד ציבור "עשוי להוות טובת הנאה שבגדר מתת 'שוחד', אף אם המדובר היה ב'סיור לימודי', כנטען".
הקושי לדבריו טמון בקביעת קיומו של יסוד נפשי בהתייחסות לנסיעה כ"שוחד פלילי" וזאת בשל העובדה כי "עד זמן לא רב לפני המועד בו נסעה אברהם לחו"ל על חשבון אגרקסקו, היו נסיעות מעין אלה דבר שבשגרה בכנסת. מחומר הראיות עולה, כי בין השנים 2005-2001 השתתפו לא פחות מ-13 חברי כנסת בסיורים של חברת אגרקסקו בחו"ל, לעיתים במימון החברה ולעיתים במימון הכנסת. חברת אגרקסקו נתפסה, כך נראה, הן על-ידי עצמה והן על-ידי חברי כנסת רבים - כגוף ציבורי המייצג אינטרס ציבורי, והסיורים הלימודיים שארגנה נתפסו כמותרים וכלגיטימיים".
היועץ הוסיף כי בשנת 2002 קבעה וועדת האתיקה כללים לפיהם אסור לחברי כנסת לקבל מימון מהחברה לאותם סיורים ואולם, "מחומר הראיות עולה, כי גם לאחר החלטה זו, מומנו בפועל על-ידי החברה נסיעותיהם של חברי כנסת נוספים".
התנהגות נושקת לשדה הפלילי היועץ הדגיש כי התנהגותה של אברהם בלילא הייתה "לא ראויה, לא תקינה, ובניגוד לכללי האתיקה של הכנסת, ואף נושקת לשדה הפלילי". ואולם, העברת מסכת האירועים "דרך המסננת הפלילית של בחינת ראיות ועדויות ושקילת משמעותן הנורמטיבית",העלתה כי "אין בדברים כדי לבסס תשתית ראייתית מספקת, במידה הדרושה במשפט פלילי, לשם הגשת כתב אישום, ועל כן הוחלט על סגירת התיק".
יתרה מכך, לדבריו, נוכח "אי בהירויות באשר לגדרי המותר והאסור בנושא של נסיעות ח"כים, כמו גם בנוגע לנגזר מכך לעניין פעילותם הפרלמנטרית, וזאת גם לאחר הכללים החדשים בעניין זה משנת 2002", הוא פנה ליו"ר ועדת האתיקה של הכנסת וליועצת המשפטית לכנסת, לצורך הסדרת הנושא "בין בתיקון הכללים ובין בפעילות הסברה – כדי למנוע הישנותם של מעשים שנחשפו בפרשה זו".
עוד הוסיף מזוז כי למעשה הטיפול בפרשה על-ידי ועדת האתיקה היה חלקי ורק בהקשר ליציאתה של אברהם-בלילא ל"סיור הלימודי ללא אישור", אך טרם טופל נושא "השתתפותה הפעילה בישיבת ועדת הפנים, שסתרה לכאורה את האמור בכללי האתיקה". לפיכך, "יוכלו מוסדות הכנסת לתת דעתם לצורך בפעולה נוספת, במישור האתי, בקשר להשתתפות באותה ישיבה".
