שר האוצר לשעבר ח"כ אברהם הירשזון, המואשם בגניבת מיליוני שקלים, טוען (יום א', 17.8.09) כי הכסף שנמצא ברשותו נגבה כדין על בסיס הסכמי פרישה. לדבריו, אם יימצא כי הוא חייב סכום כסף כלשהו - הוא ישיב את הסכום במלואו.
בכתב האישום שהוגש נגד הירשזון לפני כחודשיים בחשד לגניבת כספים בהיקף כולל של כ-2 מיליון שקלים נטען כי כספים אלה הועברו להירשזון הן בתשלומים חודשיים (על סך 25 אלף ש"ח), הן כתשלומים שניתנו כשי לחגים והן כתשלומים שניתנו לו עבור נסיעותיו לחו"ל. כתב האישום אף ייחס להירשזון קבלת החזרים בגין ארוחות שלא נערכו במסגרתו תפקידו כיו"ר ההסתדרות. טרם הגשת כתב האישום הודיע הירשזון כי הוא מוותר על חסינותו, ואף על זכותו לעריכת שימוע בפני היועץ המשפטי לממשלה, שכן הוא מבקש למסור את גרסתו המלאה לאישומים בפני בית המשפט בלבד.
בתגובה שהגישו עורכי דינו של הירשזון, עו"ד ד"ר יעקב וינרוט, עו"ד ישראל וולנרמן ועו"ד אלירם בקל, לכתב האישום טען הירשזון כי אין המדובר במעילה-עבירה פלילית, אלא בכספים המגיעים לו על חשבון הסכם פרישה, וכי מדובר בעבירה אתית. הירשזון טוען עוד בתגובתו, כי לא חשף את גירסתו מחשש ששמו ייכרך בפרשת מעילה בהסתדרות העובדים הלאומית.
בתגובתו טוען הירשזון כי למעשה אינו מעורב במעילה כפי שנטען. לטענתו, בשנת 2006, כשהתחילה החקירה בפרשת המעילה שבוצעה בהסתדרות העובדים הלאומית ע"י עובדיה כהן, אחיו של כהן, ומעורבים נוספים, והתגברו הגילויים בדבר היקף אי הסדרים הכספיים שנגרמו על-ידי המעורבים בפרשה, נקשר שמו למעשים שיוחסו להם, כאילו שיתף איתם פעולה.
"כיום מתברר כי חומר החקירה מעלה באופן ברור כי היה ניסיון לטפול עליו [על הירשזון, ר.א.] האשמת שווא בדבר מעורבות בפרשת המעילה. במצב דברים זה, טוען הירשזון, כשזומן לחקירה, ובטרם נודע לו במה הפרקליטות עומדת להאשים אותו, הוא "חרד לספר במשטרה את מלוא הדברים כהווייתם. חרדתו היתה, כי אם יודה בקבלת כספים במזומן - הרי שהוא ייכרך אוטומטית בפרשת המעילה", נכתב בתשובתו של הירשזון.
כעת, כך הוא טוען, כשכתב באישום מעלה בבירור כי הוא אינו קשור במעילה בצורה כלשהי, "נוצרה האפשרות לספר את סיפור הדברים כפשוטו".
"נכרכתי על לא עוול בכפי בפרשת מעילה" הסיפור על-פי גירסתו שונה לגמרי. "בשנת 2000, או בסמוך לכך, כשתקע יתד בחיים הפוליטיים, הוא ביקש לקבל את מלוא תנאי הפרישה המגיעים לו מההסתדרות העובדים הלאומית בה עבד כשלושים שנה. הירשזון לא קיבל תנאי פרישה שנהוג היה לתת בהע"ל וכפי שנהוג היה לתת לבכירים אחרים במשק". לטענתו, בכירי הסתדרות העובדים הלאומית שכנעו אותו לא לקבל את מלוא זכויות הפרישה, שכן במקרה בו יפרוש מהחיים הפוליטיים, ויישאר בתפקידו כיו"ר ההסתדרות, תישמר לו הרציפות בתנאי העבודה ויוכל לקבל את מלוא תנאי הפרישה בהתחשב ברציפות זו".
בכירים אלו הציעו לו, לטענתו, כי יקבל תשלום כל חודש, אשר יימשך עבורו במזומן מההסתדרות, ואשר יוגדר ויירשם, עד להתחשבנות הסופית, כהלוואה על חשבון תנאי הפרישה. לטענתו, "ההחלטה שהתשלומים על-פי הסדר זה ייעשו במזומן תוך ניהול ורישום מסודר, התקבלה לאחר התייעצות עם בכירים בהע"ל וזאת בכדי להימנע מלזות שפתיים וטענות שווא לעבירה אתית, לפי חוק חסינות חברי הכנסת".
למעשה, טוען הירשזון, הוא המשיך לעבוד "באופן אינטנסיבי" בהסתדרות העובדים הלאומית בהיותו ח"כ והיה זכאי לתשלום עבור עבודתו. ההסדר לטענתו למשיכת הכספים באופן שהיא נעשתה, יסודה כאמור ב"איסור האתי הקבוע בחוק, שכן אם הירשזון היה מקבל את הכספים בצורה של משכורת על-פי תלושי שכר, היה בכך איסור אתי. התנהלותו של הירשזון מהווה לכל היותר פגם בתחום האתיקה של חברי הכנסת ואין בדברים התנהלות פלילית".
לטענתו הוא "נכרך" על לא עוול בכפו בפרשת מעילה "שבוצעה לכאורה בהסתדרות העובדים הלאומית על-ידי קבוצה נפרדת של מעורבים ואשר גם הפרקליטות איננה מייחסת עוד להירשזון מעורבות כלשהי בפרשה זו...וקריאה מדוקדקת בכתב האישום מראה באופן ברור, כי הירשזון לא היה מעורב בצורה כלשהי במעילה ולא ידע עליה דבר וחצי דבר".
עד עתה לא נערך חשבון של תנאי הפרישה הירשזון מוסיף וטוען כי למרות פניותיו עד עתה לא נערך חשבון סופי של תנאי הפרישה להם הוא זכאי עבור למעלה מ-30 שנות עבודתו בהסתדרות העובדים הלאומית, ולא נערכה התחשבנות בעניין. הירשזון מבקש שתיערך בדיקה מוסמכת בדבר היקף זכויותיו לעומת היקף המשיכות אותם קיבל במהלך השנים, ומתחייב כי במידה ותיווצר יתרה כלשהי לחובתו הוא ייפרע אותה.
עשיתי טעות הירשזון אמר למקורביו לאחר שהגיש את תגובתו לכתב האישום כי בדיעבד, עשה טעות כבדה מאוד כשלא הציג את גרסתו המלאה למשטרה ולציבור עוד בתחילת הדרך. "שילמתי, ואני עדיין משלם על כך מחיר אישי ומשפחתי כבד. אני מקווה שבתגובתי הנחתי את הדברים בפרופורציה הנכונה".
