ישעיהו זילברשטרום תבע את עזרא ירחי בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 10,460 שקל לאחר שלדבריו, הונה אותו בעסקה לקניית רכב. מכתב התביעה עלה שבחודש ספטמבר אשתקד, קנה התובע מהנתבע רכב מסוג פיאט אונו מודל 1996 תמורת 6,500 שקל. לטענתו, קנה את הרכב לאחר שהנתבע הצהיר שמצבו המכאני מצוין חרף העובדה שהוא נראה ירוד. "מיד עם הרכישה גיליתי שהרכב נכבה שוב ושוב בכל עצירה, ובירור במוסך העלה שלרכב בעיות קשות". התובע פנה לנתבע בבקשה לבטל את העסקה אולם הלה התעלם. התובע התרעם שהנתבע הונה והטעה אותו וביקש את שווי הרכב, בתוספת 420 שקל עלות בדיקה במכון וכן פיצוי בגין הוצאות עקיפות ועוגמת נפש בסך כולל של 3,540 שקל.
בכתב ההגנה הכחיש הנתבע את טענותיו של התובע וביקש לדחות את התביעה. לדבריו, מכר לתובע רכב במצב טוב בהתייחס ל"גילו" ולמספר הקילומטרים שעבר (152,000 קילומטר). "התובע לא קנה 'חתול בשק' ולא הוסתר ממנו דבר. הוא ראה את מחברת הטיפולים של הרכב לפני הקנייה בפועל ובחר לבצע את העסקה".
בפסק דין שניתן לפני שבועיים וחצי, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת אנה שניידר, את התביעה ללא חיוב בהוצאות לפנים משורת הדין. השופטת מתחה ביקורת על התובע, שבחר לקנות רכב משומש, שאף הוציא עשן, מבלי לבדוק אותו במכון בדיקה. "התובע ידע שלפניו רכב משומש בן 11 שנה במצב חיצוני ירוד, וציין במפורש בכתב התביעה, שלפני ששילם לנתבע הבחין שהרכב כבה ויצא ממנו עשן מהפינה השמאלית. בכל זאת מצא לנכון לבצע את העסקה ולשלם 6,500 שקל מבלי לבצע בדיקה. בנסיבות אלה אין לתובע אלא להלין על עצמו על שלא בדק את הרכב לפני הקנייה והסתמך על מראה עיניים בלבד. על כן אין ממש בטענתו שהנתבע ביצע כלפיו הטעיה או הונאה במובן הוראות חוק הגנת הצרכן".
