העליון דחה (יום ד', 20.8.08) את הבקשה של אליעזר שולדינר, בעליהם של חברות שנרכשו מהשר לשעבר אביגדור ליבמן, להטיל חסיון על מסמכי עו"ד מני. מדובר במסמכים שנתפסו במסגרת חקירות נגד ליברמן בידי בא-כוחם של ליברמן ושולדינר, עורך דין מני.
מדובר בבקשת רשות לערעור שלישי של שולדינר, לאחר שנדחה ערעורו על פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי לגורמי החקירה לעיין במסמכים כיוון ש"אינם חוסים תחת חסיון עו"ד לקוח".
בערעור שנדחה בידי בית המשפט המחוזי במרס 2008, טען שולדינר, באמצעות באי-כוחו עו"ד אברהם פרידמן ואביגדור פלדמן, כי בין אביו, יוסף שולדינר ז"ל, לבין ליברמן "שררו יחסי חברות קרובים וכן קשרי עסקים". כמו-כן טען כי במהלך תפיסת המסמכים במשרדו של עו"ד מני לצורך החקירה הפלילית נגד ליברמן, נלקחו מסמכים רבים הקשורים לעסקיו השונים של אביו המנוח.
אין קשר לחקירת ליבמן לטענתו, "מלבד קנייתן של שתי החברות 'נתיב אל המזרח' ו“ Nativ El Hamizrach (Cyprus) Ltd' לא הייתה כל זיקה עסקית בין אביו ובין ליברמן, וכי כל חטאו היה בכך שהשתמש בשירותיו של עו"ד מני, אשר נתן גם שירותים משפטיים לליברמן. במהלך החיפוש במשרדו של עו"ד מני נתפסו מסמכים רבים הקשורים לחברות אחרות שלו, שאין להן כל קשר לחקירתו של ליברמן, לגבי כל אותם מסמכים, חל חיסיון עו"ד-לקוח ולכן אין להתיר למשטרה לקבלם".
עוד טען שולדינר, כי ההחלטה למסור למשטרה את מסמכי אביו, פוגעת "פגיעה חמורה בחיסיון עו"ד-לקוח". מדובר לטענתו במסמכים עסקיים "אשר לא נטען לגביהם שהם קשורים לחשדות נגד ליברמן". לטענת באי-כוחו של שולדינר בפגישה שנערכה ביניהם לבין נציגי המשטרה במשרדי יאח"ה, הסכימה המשטרה להחזיר מסמכים שאינם נוגעים לשתי החברות נשוא החקירה, אך ביקשה מהם למסור לה באלו חברות מדובר". "המשטרה", לטענתם "מסכימה ומבינה שאין היא רשאית לעשות שימוש במסמכים אלו".
טענות שאין בהן ממש כאמור, בקשתו של שולדינר לערעור שלישי נדחתה. בהחלטה מתח השופט אדמונד לוי ביקורת על ניסיון באי-כוחו של שולדינר, לקבל רשות לערער בשלישית, וזאת באמצעות הצגת הסוגייה ככזו שהיא בעלת "איצטלה כללית" החורגת מעניינו הפרטי של שולדינר, וככזו המשליכה על "ציבור רחב של מתדיינים".
.
הוא ציין כי העותרים טענו טענות "שאין בהן ממש" בנוגע ל"שאלת היקפו של החסיון וביתר דיוק, 'האם יוסר החסיון בכל מקרה שבו עורך דין מואשם בפלילים ללא קשר לזיקת המסמך לחקירה". עוד טענו כי יש לקבוע כי "כל החלטה של ערכאה לעניין היקף החסיון תתקבל רק לאחר שהערכאות 'נועצו' בעורך הדין המחזיק במסמכים". כמו-כן טענו טענת חוסר בהירות בנוגע לסדר הרלוונטי להשגה על החלטות בעניין החסיון בפני ערכאה שלישית. השופט ציין כי העותרים טענו כי ייתכן שבסוגייה זו מסורה לשולדינר "זכות לערור לבית המשפט" בלי צורך בבקשת רשות.
ביקשו לעורר שאלות ליבה כאמור, לטענות אין ממש, קבע השופט. לדבריו, בית משפט השלום כבר פסק בסוגיית חסיון המסמכים הנוגעים לפרשת ליברמן ואף בחן כל אחד מהמסמכים הנוגעים בדבר. החסיון, לדבריו, לא הוסר באופן גורף אלא "על בסיס קיומה של זיקה בין כל מסמך לחקירה המתנהלת".
באשר לטענה הנוגעת לסוגיית סדרי הדין על הסרת חסיון, הדבר לדברי השופט, נדון והוכרע בידי השופטת אסתר חיות. יתרה מכך, אין לטענה זו "דבר וחצי דבר עם שאלות הליבה שחפצה הבקשה לעורר, ואת כרטיס הכניסה לערכאה שלישית אשר הללו לא מסרו בידי המבקש, ממילא אף היא לא תוכל לספק".
