|
תאריך:
|
22/08/2008
|
|
|
עודכן:
|
22/08/2008
|
קמור מוטורס בניהול דן חלוץ: ירידה חדה ברווחים |
|
1 |
|
הפסדים |
|
יוסי צ | 22/08/08 13:17 |
|
|
נו בטח גם במכירת צמיגים דנלופ כבר לא נמכר מביאים אותו תוצרת אינדונזיה ואנשים נרתאים המלצה שלי היא להרכיב לרכבים ומען הביטחון העצמי והשקט הנפשי אך ורק מישלין |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יוסי צ |
|
|
2 |
|
|
|
|
3 |
|
|
|
|
4 |
|
|
|
|
5 |
|
|
|
|
6 |
|
|
לאחר מלחמת לבנון השנייה פירסם "מעריב", כי בבוקר שבו פרצה המלחמה התקשר חלוץ לבנק והורה למכור את תיק המניות שלו, בשווי 120 אלף שקל. בדיעבד, מבחינה כלכלית, היתה זו החלטה שגויה, משום שהבורסה רק הוסיפה לעלות. אבל הרבה מעבר להפסד הכספי, היתה לחשיפת פרשת מכירת המניות השפעה הרסנית על מעמדו הציבורי של חלוץ.
למה כאשר אני מסתכלת בעיניים של דן חלוץ אני חושבת על מניות... ?
ומיד אחר-כך, חוזרת אנכי ונזכרת,
בתוצאות אותה מלחמת-ברירה
רשלנית-הרסנית-שלומיאלית :
בסבל, באבל, בכעס, בצער, בזעם, בצרות,
ביגון, בשכול, בכאב, בים הדמעות.
איך נפלו כך בחורים ?
איך הקריבו נפשם עלמים צעירים, פרחי-חמדה, שכיות.
איך בעקבות מלחמת ברירה הרפתקנית-חובבנית-מרושלת-כושלת-מקוממת-נכשלת
הצטרפו למעגל-שכול עוד משפחות ?
איך הצטנפו-התכרבלו בתוכן אמהות, אבות,
אחים, אחיות, בנים, בנות ?
איך התכנסו בריות, אט-אט פנימה,
כמו שבלולים אל תוך קונכיות ?
אכן, גם הפעם לא תעזורנה, קינות, נהיות, תהיות, תמיהות, פליאות.
אכן גם הפעם לא תיטולנה-תקחנה-תשאנה דמויות-פוליטיות
ולו מעט טיפת אחריות על חיי-חיילינו, חיי בנינו, חיי-נערינו,
בגין רצף טיפשי, מר, נמהר, נמנע, מיותר, הרה-אסון
אשר נגרם בעטיין של החלטות כושלות, אומללות, לקויות, שגויות.
אכן, גם הפעם, ייתכן כי לא יהיה איש שילמד, מי אשר יפיק לקחים
משרשרת מקוממת-נמהרת-מיותרת-נמנעת-חפוזה-פזיזה של טעויות.
למה כאשר אנכי מתבוננת בעיניו של דן חלוץ אני חושבת על מניות.... ?
כאילו שלא חסרות לנו, באמת ובתמים, במדינתנו, כלל יותר צרות, מצוקות, בעיות ?
או שמא נובעת אכזבתנו מכך שגבוהות מדי היו מ"מנהיגינו" וממפקדינו הציפיות ?
בלית-כל-ברירה, מתמיהות, משאלות, מפליאות אותה מלחמה, אזכור אף אזכורה,
כי היה מי שזמן ופנאי היה לו (איך וכיצד ייתכן הדבר ?), ערב פרוץ מלחמה,
לחשוב, לעסוק ולטפל בתיק-מניות.
והיתה בקרית-שמונה המופגזת, אשה אחת (היש מי שיודע את שמה?)
אשר בעת מטחי הירי, את כל זמנה ועיתותיה הקדישה
לחילוצן, רווחתן ולהצלתן של חיות.
עצוב בלב.
מיכל כהן, כדא''ה, 11/05/07 09:09
מה אפשר לומר ? שיהיה בסדר ? שיהיה טוב ? שממה שקרה נלמד ? נתקן ? נפיק לקחים ?
את חושבת שהם יודעים איזה לקחים להפיק שם למעלה?
צה''ל חזק יותר ? זאת התשובה ?
שר בטחון מוכשר יותר ? זאת התשובה ?
רמטכ''ל שהוא חי''רניק ולא מחיל האוויר ? זאת התשובה ?
ראש ממשלה בטחוניסט אולי ?
שבת שלום.
הגב לתגובה זו
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שושנה 2006-2008 |
|
|
7 |
|
|
דן חָלוּץ אשר גרם לרוב אִימְלוּל,
חָלוּל היה, בִּלְתִּי-שָקוּל,
עתה חָבוּל. נָבוּל. קָמוּל.
אך דן חָלוּץ אשר מטֶבַע-בְּרִיאָתוֹ קוֹרָץ וקָרוּץ מחוֹמֶר שָחוּץ - לא שַם כְּלָל קָצוּץ !
דן חלוץ אשר גרם לכל-כך הרבה יגון, אבל, סבל, כאב ואימלול רב
בכל-כך הרבה משפחות בישראל ובאינספור בתי-אב,
חלול היה. במרובעותו טבול, למקובעותו לחלוטין כבול.
וגם אם לא תפקד במלחמה לגמרי כמסטול, למראית עין חופשי היה, לא נעוּל
בהסתכלות ובהתבוננות בפניו לא נראה במוחו שום-דבר שתול
בכל זאת, ראה-נא זה פלא, מצא עצמו דן שחוץ לאחר המלחמה חבוט. חָבוּל. נָבוּל. קָמוּל.
אך דן חלוץ אשר הנו, מטבע בריאתו קוֹרָץ וקרוּץ מחומר-שָחוּץ,
כך לפחות נהג והתנהג כלפי חוץ, לא שם כלל קצוץ !
כאשר צה"ל זקוק היה בדחיפות-מיידית לשיפוץ - דן חלוץ לא שם קצוץ !
חלול היה. חבול. חבוט.. נכלוּל. נפתוּל. נָבוּל קָמוֹל.
אצלו ועבורו כל העולם כולו דומה היה נפרץ לגמרי, נסחף ופרוץ.
מלא כרימון בתירוץ. חלוץ נותר בעל פרצוף חמוץ.
שדוד, גלמוד, אבוד, כשפיו קפוּץ ואגרוף ידו קמוץ.
בתיק המניות בו, עם פרוץ המלחמה, טפל חָלוּץ
הוכיח עצמו דן שָחוץ, יש לומר, כאיש די חרוץ !
אך למציאות עיוור היה לחלוטין. התנהג כמו סוס-בעת-מירוץ.
מחשבתו, הגיונו, תיפקודו מן הדימיון שאוּב-לקוּח-מצוץ.
תגובתו, פיקחותו, בינתו, שיקוליו, שאולים מארץ עוּץ
וממשאלות-לבו בלבד, לב כבד, לאה, עייף ורצוץ.
ממקובעותו חלוץ לא מש, בה לא חש, אותה לא נטש
נשאר שבוי. מרותק אליה בשלשלאות עינוי. חצוי ודווי.
הראיתם פעם קוץ נעוץ ?
את המדינה ואת צה"ל הביא חלוץ, לא במקרה,
אל מפתן תהום, חרבון, חורבן, אבדון, אכזבה, ייאוש, ישימון, כישלון, חידלון,
אבל, סבל, שבר, שכול, יגון, אין-ספק כי הביאנו חלוץ עדֵי סף פיצוץ.
אך מה שעוד יותר מחריד, מטריד, מפחיד, הנו להיווכח עד כמה הפך דן חלוץ להיות צֵל עצמו : קימשון, חרול, דרדר, חוח, נעצוץ. שְוָנְצוּץ.
הייתכן כי אך פתע פתאום הרגיש דן חלוץ בישבנו עקוץ ?
מה פלא, אם כן, כי דן חלוץ מצא עצמו כלל לא לפתע מָחוּץ. לָחוּץ. חצוץ. מוּזְנַח וזניח. לגמרי בִּלתִּי-נָחוּץ. לעובדה כי מימים ימימה חָלוּץ היה תמיד שָחוּץ הורגלנו זה מכבר. הן זה היה הרי המוֹץ של השְמוּץ !
ואם אין לו אכן לדן חלוץ, כדבריו, טיפת תחושה של אשמה, כלימה או בושה
טוב יעשה אם יקח לו חופשה בה ינסה, ישתדל אולי, הלאה, מאיתנו והלאה לרוּץ ! או לפחות שיעמוד לפנינו חָלוּץ כשָחוּץ, כמו בכתה, עם הפנים אל הקיר יען בתקופתו בצה"ל רווח מצב לא-מלבב, לא מלבלב, מאד-מעיק- מציק- משפיל-מדכא-מאכזב-מכזב מצב אליו כל טמבל ברחוב (אפילו אם נוכח בכך ממגדלי אקירוב) יכול היה מקרוב להתוודע ולהכיר.
הלך רוח שָקִיר- חָרוּר-מְחוֹרָר-ככברה-מקולקל-מקורקר-משוקר-שְקָרְקִיר.
דן חלוץ – אנא, "צא בחוץ!"
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חלוץ לא שם קצוץ ! |
|
|
8 |
|
|
לדן חלוץ, לחיים רמון ולצחי הנגבי יש וקיים "מְכַנֶה מְשוּתָּף"
כל אחד מהם, בדרכו, לשיטתו, כהרגלו, בתורו,
ערב פרוץ מלחמה ובתוך מלחמה בִּצֵעַ להנאתו מַחֲטָף.
איזה רצון, איזה חשק, איזה יֵצֵר,
איזה דפוס מחשבה עלה במוֹחָם ? מה אוֹתָם סָחַף ?
אֵיזוֹ 'הִילַת-קוֹדֶש' כָּל אֶחָד מהם עָטַף ?
מָה אוֹתָם רָדַף ? מָה, כלל לא לפתע, צָץ וצָף ?
מָה את שלושתם בפְרוץ מלחמה ובתוך מִלְחָמָה הנִיעַ ?
מָה את מחשבתם הוֹגִיעַ ? מָה אותם לחלוטין לא הִרְגִיעַ ?
מָה גָּרַם להם לְהזִיעַ ? מָה הִמְרִיץ אותם ? מָה האִיץ ותָקַף ?
הן בסופו של דבר, איש לא עוֹדדם לעשות מַחֲטָף,
איש בעוֹרְפָּם לא נָשַף.
כל אחד מהם בנפרד וכולם ביחד עשו כֵּן בחֲטָף.
בלי טיפת מחשבה שניה באשר לתוצאות ולהשלכות,
ללא כל הִיסוּס , בלי להניד עַפְעַף.
כל זאת שעה שבחורינו שְלִיחוּת מְמלְאִים,
את עצמם למערכה ולקרב מטִילִים
בעוז ובגבורה למלחמה יוצאים, שמים את נַפְשָם בֹכַּף.
אמנם, לכל אחד מן השלושה תשובה היתה,
מְנוּמֶקֶת, "מוּצְדֶקֶת", סִבָּה ועִלָה למַחֲטָף.
רָמוֹן "תוֹקֵעַ לָשוֹן" בתשוקתו ובתאוותו המינית,
צחי הנגבי יוצא לארה"ב בעֵת מִלְחָמָה
על מנת לבַלוֹת "חוּפְשָה מִשְפַּחְתִית"
ואילו חָלוּץ טָרוּד-עָסוּק וחָרוּץ בתיק מניותיו,
בעייתו הכספית. בעייה, אשר צַחֲנָה, רֵיחַ כל-כך לא טוב,
מאוחר יותר, ממנה התפשט ונָדַף.
זו היתה, עבור שלושתם, בשעת חירום, עת מלחמה,
מטרה אותה לעצמם הציבו, סִיפּוּק בְּלִי פִּיקְפּוּק, גובה רַף.
מצפונו של איש מהם, חָלִילָה וחַס,
לא העִיק, לא הצִיק, טִיפָּה לא נָקַף !
רק לנוכח גַל פְּלִיאָה, גַל תְמִיהה, גַל תַדְהֵמָה,
אם לִנְקוֹט בְּלְשוֹן הַמְעָטָה, גַל אֲשֶר בחֶבְרָה
טִפְטֵף, טִיף-טִיף, דָלַף ורָעַף.
גַל אֲשֶר את הצִי-בּוּר, עם היוודע הידיעה ברבים,
בקרב גברים, נשים וטַף שָטוֹף אף שָטַף
הבינו הללו כי המַחְטָף, לא בְּתוֹם לֵב נעשה,
וכי אי-אפשר לכנות את עושהו סְתָם תָּם או חַף.
דבר-מה חָמוּר, רָעוּעַ, גָרוּעַ, פָּרוּעַ,
קְלוֹקֵל, עקלקל, מְקַלְקֵל ופָּסוּל
ממנו השתמע, בִּעבֵּעַ, חִלְחֵל ונָטַף.
הֵן בשעת חֵירוּם היה מְדוּבָּר, לא בסְתָם עוֹד יוֹם שֶל חוֹל,
יום תָכוֹל, יוֹם שֶל כֵּיף, יוֹם נִכְסָף.
אָכֵן, דָן חלוּץ, צחִי הנֶגְבִּי וחיים רָמוֹן
עברו את הגְבוּל במלחמה,
באָדוֹם ושָחוֹר, חָצוּ את הסַף.
בין דן חלוץ, חיים רמון וצחי הנגבי קיים דימיון-רב,
יש אצלם הרבה מן המשותף
איש-איש מהם בדרכו, לשיטתו, כהרגלו, בתורו,
ערב פְּרוֹץ מלחמה ובתוך מלחמה
להנאתו, באנוכיותו, בִּצֵעַ מַחֲטָף.
שלושתם בלי טיפת קורטוב מחשבה,
בלי כל נקיפות מַצְפּוּן, חצוּ את הגְבוּל, עברו את הסַף.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שושנה 2006-2008 |
|
|
9 |
|
|
|
|
איציק וולף
בעקבות התמיכה שהביע הנשיא הסורי בעמדת רוסיה במלחמה בקווקז ובעקבות הפרסומים על ההצעה להציב מערכת טילים רוסית בסוריה גורם סורי רשמי הכחיש את הפרסום
|
|
|
|
|
|
איריס פרחי
התובעת נתקלה במכסה ביוב במהלך צעידה בכביש, לאחר שעל המדרכה חנו מכוניות. בית המשפט חייב את הנתבעות בתשלום פיצוי במסגרת הליך פשרה
|
|
|
|
|
|
משה ריינפלד
בסין נעשה הניתוח באכר מכפר נידח שדוב תקף אותו וקרע את פניו, ובצרפת נעשתה השתלה באדם שגידול לא ממאיר ענקי השחית את פניו
|
|
|
|
|
|
איריס פרחי
תבעו את חברת הנסיעות לאחר שטיסתם ארצה הוקדמה. הנתבעת השיבה שהודיעה כי מועדי הטיסות והמוביל עלולים להשתנות - בית המשפט חייב אותה בפיצוי
|
|
|
|
|
|
מאיה שני
ג'רי סיינפלד יופיע כביל גייטס בקמפיין תקשורת של מיקרוסופט שעלותו 300 מיליון דולר
|
|
|