אלדד מכמל תבע את די.בי.אס שירותי לווין בע"מ (חברת יס) בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 16,000 שקל לאחר שבחודש מרס 2006, השתכנע לעבור לשורותיה ו"אכל" מרורים. מכתב התביעה עלה שהנתבעת הבטיחה לשאת בעלויות הניתוק מהוט ולא עמדה במילתה. לאור זאת נשלחו לתובע מהוט, דרישות תשלום, חוזרות ונשנות ואיום בתביעה בעוד שפניותיו ליס לטפל בעניין העלו חרס.
בסופו של דבר, שילם התובע את הוצאות הניתוק בסך של 408 שקל ושיגר ליס, שוב ושוב, אסמכתא אך לא זכה לפיצוי. "בכל פעם נדרשתי להסביר את בקשתי, לשלוח מסמכים ולקבל הבטחה שהעניין בטיפול ואז לגלות שהעניין לא טופל. נגרמה לי עוגמת נפש ותסכול גדול". התובע המיואש, והכועס, התנתק לבסוף מיס לאור יחסה המחפיר.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת, שמעולם לא התחייבה לשאת בחיובי חברת הוט למעט חיובים כפולים, והסכמתה לשלם את חובו של התובע להוט הייתה לפנים משורת הדין. כמו-כן שאינה מתנגדת להשיב לתובע את סכום החיוב להוט אלא שהתובע טרם המציא אסמכתא עבור מה שילם. הנתבעת התרעמה שסכום התביעה מופרז וביקשה לדחות את התביעה.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, חייב השופט אריה רומנוב, את יס לשלם לתובע 5,000 שקל בגין טרחה ועוגמת נפש, 700 שקל בגין חיוב מעבר לתקופת המנוי בתוספת 350 שקל עבור הוצאות משפט. השופט רומנוב, דחה את טענותיה של יס וקבע שבמחדליה, בזבזה את זמנו של התובע וגרמה לו נזק.
"אין מחלוקת שהנתבעת פנתה לתובע והציעה לו את שירותיה, תחת שירותי הוט ובשל פניה זו הצטרף לשורותיה. הטענה שהנתבעת נטלה על עצמה להסדיר את ניתוקו המסודר מהוט הגיונית ונכונותה של הנתבעת לשלם את החוב כתוצאה מהניתוק מתיישבת עם טענה זו. איני מקבל את הכחשתה הסתמית של הנתבעת בדבר ההבטחות שניתנו לתובע והסכמתה 'לפנים משורת הדין', להשיב את הסכום ששילם להוט. משכך הדבר היה על הנתבעת לפעול באופן שהמעבר מהוט אליה יהיה חלק ובלתי מורגש".
לדברי השופט רומנוב, מחדליה המתמשכים של הנתבעת גרמו לתובע בזבוז כסף, עוגמת נפש ותסכול. "ראשית, לו עמדה הנתבעת בהבטחתה להסדיר את המעבר מהוט אליה, הרי שדרישת התשלום מהוט לא אמורה הייתה להישלח לתובע מלכתחילה; שנית, משדרישת התשלום נשלחה והתובע פנה לא אחת לנתבעת על-מנת להסדיר את העניין, ואף ביצע שיחות ועידה, היה על הנתבעת לדאוג להסדרת העניין. משלא עשתה זאת, נאלץ התובע לעשות זאת בעצמו; שלישית, מששילם התובע את החוב להוט נדרש להעביר לנתבעת אסמכתא על-מנת שיזוכה. ואולם למרות שהעביר לנתבעת פעם אחר פעם, אסמכתא כזו שבו נציגי הנתבעת וטענו שלא המציא את המסמכים ועל כן טרם זוכה".
