גוף האדם הוא מנגנון פלאי אפילו כשחושבים על משהו פשוט כמו השעווה שבאוזן. ולמרות שאנשים רבים מנסים להסיר אותה, כדאי לדעת שיש לה תפקיד חשוב לבצע.
אפשר להשוות את שעוות האוזן לשמן שבמכונית, מלבד העובדה שלעולם אין צורך להחליף אותה.
שעוות האוזן נוצרת על-ידי תערובת הפרשות מבלוטות הנמצאות בתעלת האוזן, נשורת של תאי עור ופיסות שיער.
היא פועלת כחומר ניקוי, המלחלח ומגן על חלק מתעלת האוזן הרגישה.
באופן נורמלי, עודף שעוות אוזן מוצא את דרכו החוצה מהאוזן ללא שיש צורך לעזור לו בכך, כשתנועות הלסת הן שמסייעות לו לצאת.
ההמלצות הן לנקות את שעוות האוזן רק כשהיא מוצאת את דרכה החוצה מתעלת האוזן ולא "לחפש אחריה".
למרות ששעוות האוזן מועילה מיסודה, כמות רבה מדי ממנה עלולה לגרום לבעיות.
האקדמיה האמריקנית לאוטולרינולוגיה (תורת האוזן והגרון) מפרסמת קווים מנחים לאומיים כדי לעזור לרופאים לזהות הצטברות שעוות אוזן, למצוא את הדרכים הטובות ביותר להסיר אותה, ולהתמודד עם מטופלים הסובלים מבעיה של שעוות האוזן. הקווים המנחים אינם מתייחסים לבעיות של שעווה הקשורות למצבים מסוימים, כמו מחלות עור של האוזן.
בארצות הברית, כ-12 מיליון בני אדם בשנה פונים לקבלת טיפול רפואי בגלל עודף בשעוות אוזן. כך על-פי נתונים שהתפרסמו על-ידי הצוות שערך את הקווים המנחים.
קרוב ל-8 מיליון הליכים להוצאת שעוות האוזן מתבצעים בכל שנה על-ידי רופאים, ופיתוח קווים מנחים רפואיים פרקטים לרופאים, במטרה להבין את הנזק לעומת התועלת של הליכים אלו היו חיוניים ביותר לדבריהם.
צוות המומחים שפרסם את הקווים המנחים הורכב ממומחים לאודיולוגיה (תורת השמיעה), רופאי משפחה, מומחים לגריאטריה, לרפואה פנימית, אחים, מנתחים ורופאי ילדים.
הנה כמה מהקווים המנחים החשובים ביותר:
המומחים ממליצים שרופאים יטפלו בהצטברות שעוות אוזן כשהיא גורמת לתסמינים או מפריעה לבדיקה.
תסמינים לעודף שעוות אוזן כוללים כאב, גירוד באוזן, צלצולים באוזניים (טיניטוס) או איבוד שמיעה.
אחת הדרכים בהן רופאים יכולים להוציא את השעווה היא שטיפה, כשהמים מאפשרים לשעווה ליהשטף בעדינות החוצה.
המלצה נוספת לרופאים היא לברר עם המטופלים את ההיסטוריה של שעווה באוזן.
אנשים עם מכשירי שמיעה צריכים להיבדק על בסיס קבוע כדי למנוע הצטברות שעוות אוזן. בדיקות אלו יכולות לעזור ולשמור על תפקוד תקין של מכשיר השמיעה ולהוריד את הסיכון של נזק למכשיר.
רצוי מאד שאנשים לא ישתמשו במקלוני אוזניים כדי לנקות את השעווה בעצמם.
אנשים הנמצאים בסיכון גבוה להצטברות שעווה באוזן צריכים להבדק כל 6-12 חודשים כדי לבצע ניקוי קבוע.
צוות המומחים הדגיש כי הסיבוכים מעודף שעוות אוזן עלולים להיות מכאיבים ומתמשכים, כולל זיהומים ואיבוד שמיעה.
המומחים מקווים כי הקווים המנחים יתנו לרופאים את הכלים אותם הם צריכים כדי לזהות את הבעיה בשלב מוקדם ולמנוע סיבוכים רציניים.
הקווים המנחים פורסמו בגיליון ספטמבר של "Otolarynology-Head and Neck Surgery".
