יהודה רביבו החנה את רכבו ה"נוצץ", מסוג מרצדס קבריולט, בצבע כחול, בחניה מוסדרת ברחוב האומן בירושלים, ליד בניין "מרכז בנית" וכשחזר גילה מכה חזקה בדלת הנהג ועל הפח סימנים בצבע אדום. רביבו נזכר שבסמוך לו חנה רכב מסוג רנו בצבע אדום שעקבותיו נעלמו. למחרת שב לאותו מקום ותיחקר שומר של מוסך "אוטו דיפו", בו חשד שהוא בעל הרנו, אם ידוע לו מי בעלי הרכב וקיבל תשובה שלילית. בתגובה הודיע שברצונו לקנות את הרכב ואז הראה לו השומר את הרנו, והוא גילה בצידו השמאלי של הרכב, סימנים בצבע כחול. בו במקום ביקש את פרטי חברת הביטוח ונתקל בסירוב. בהמשך הגיש שאילתא למשטרה וקיבל את פרטיו של שבו עג'מי והרכב. רביבו תבע שבו עג'מי ואת חברת הביטוח כלל בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 8,892 שקל. בכתב התביעה ביקש פיצוי בגין שווי תיקון הפח, על-פי חוות דעת שמאי, בסך 6,892 שקל בתוספת עלות שתי חוות דעת שמאי.
בכתב ההגנה הכחיש הנתבע כל קשר לנזק וטען שאין לו מושג כיצד נפגע רכבו של התובע, אין סימני צבע כחול על רכבו, הנזק לא תוקן ואין מקום לפיצוי, כמו-כן לא היה צורך בחוות דעת של שני שמאים. הנתבע ביקש לדחות את התביעה.
בפסק דין שניתן, בהעדר הצדדים, בשבוע שעבר, חייב השופט יחזקאל ברקלי, את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע את סכום התביעה בתוספת 89 שקל אגרה ו-250 שקל הוצאות משפט. "שוכנעתי שהראיות הנסיבתיות, תומכות בגרסת התובע ומטות את הכף לטובתו. התנהלותו של הנתבע ביום שלמחרת מחזקת את המסקנה שמדובר בהתנהגות המגלה אשם. אם לא די בכך, בתמונות שצורפו לחוות הדעת של התובע רואים מעיכה ושריטה בצבע אדום בדלת השמאלית של המרצדס. בתמונה של הרנו רואים סימן כחול בפגוש הקדמי בצד שמאל, בערך באותו גובה שהמרצדס נפגעה. הנתבע לא נתן הסבר להימצאות סימני הצבע הכחול על הרנו. הנתבע לא הכחיש שהתובע פנה אליו יום לאחר האירוע ואמר לו שהרנו חנתה לידו, ושאחר כך התברר שברנו היו סימנים כחולים. אם היה התובע בודה מלבו שהרנו חנתה לידו יום קודם, כיצד זה נמצא על הרנו סימנים היכולים להיות משויכים לפגיעה במרצדס".
השופט קיבל חלקית את הטענה שלא היה מקום לשתי חוות דעת שמאי, "עם זאת כיוון שהתביעה לא 'נופחה' אני מחליט לקבלה".
