תחיה להב תבעה את חברת סלקום ישראל בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח-תקווה לאחר שחויבה עבור מכשיר ישן שלא כדין. מכתב התביעה עלה שבחודש אוגוסט 2007, מסרה לתיקון מכשיר מסוג "אריקסון" ולאחר שלנתבעת לא היה לתת לה מכשיר חלופי, הוסכם שתשדרג לדור שלישי. התובעת לא קראה את החוזה אולם סוכן המכירות הודיע לה, בעל פה, שלא תחויב עבור המכשיר הישן. המציאות טפחה על פניה. התובעת גילתה ששילמה עבור המכשיר הישן, סך של 79.90 שקל מדי חודש ובסך הכול שילמה עבור 12 חודשים מבלי ששמה לב. בכתב התביעה ביקשה החזר בתוספת פיצוי עבור הפסד ימי עבודה ועוגמת נפש.
בכתב ההגנה השיבה סלקום שטרם החתימה על חוזה לשדרוג המכשיר, הובהר לתובעת שהחיובים בגין המכשיר הישן, ינוכו כרגיל. העובדה שהמכשיר הישן נותר בחזקתה ולא תוקן, לא הייתה במחלוקת. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, חייב השופט אהרן גולדס, את סלקום לשלם לנתבעת 720 שקל בתוספת 150 שקל אגרה והוצאות. "מסכים אני עם התובעת שהובהר לה שלא תצטרך לשלם עבור המכשיר הישן וגרסתה זו אף מתיישבת עם דבריו של העד מטעם הנתבעת, עת טען שהחיובים על המכשיר הישן ימשיכו כאשר הוא מצוי בידה. אלא, שהמכשיר הישן נותר בחזקת הנתבעת, באשר היא הייתה אמורה לתקנו ולא תיקנה אותו".
לדבריו, על הנתבעת להשיב לתובעת את הניכויים עבור המכשיר הישן בניכוי חבילת גלישה בסך של 19.90 לחודש. "לעניין זה חבה התובעת בתשלומו על-פי ההסכם החדש עליו חתמה ולפיכך יש לקזז סכום זה מהסכומים בהם הנתבעת חבה לתובעת". השופט הוסיף שהתובעת לא הוכיחה שהפסידה ימי עבודה ושנגרם לה נזק כלשהו ולפיכך לא מגיע לה פיצוי. "איני סבור כי היא זכאית לפיצוי כלשהו בגין עוגמת נפש".