ועדת שרים לענייני הפרטה בראשות שר האוצר, רוני בר-און, אישרה היום את הצעת האוצר ושר החקלאות, שלום שמחון, להפרטת חברת אגרקסקו. כמו-כן אישרה ועדת השרים את הצעת מכירת מניות המדינה בחברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי.
חברת אגרקסקו עוסקת בייצוא חקלאי טרי כגון פרחים, פירות וירקות. בשנת 2007 ייצאה החברה תוצרת חקלאית טרייה לחו"ל בשווי של 550 מיליון דולר, היא משווקת ברחבי העולם ומוכרת במיוחד במותג כרמל. הקמתה נועדה להקנות לישראל כוח בשווקי התוצרת החקלאית באירופה. לאור ההתפתחויות שחלו בשנים האחרונות בשווקים החקלאיים, כולל התפתחויות טכנולוגיות בענף, הוסרו המגבלות על קבלת רישיון לייצוא תוצרת חקלאית ושוק הייצוא החקלאי מישראל נפתח לתחרות.
כיום פועלות בענף מעל 170 חברות המייצאות תוצרת חקלאית. במצב זה, אין לדעת האוצר הצדקה למעורבות ממשלתית בבעלות על אחד הגורמים בענף. הפרטת החברה תתרום לדעתו להתייעלות בשיווק תוצרת חקלאית ישראלית וצפויה להביא להגדלת התמורה לחקלאים עבור תוצרתם, למינוף ענף החקלאות ולפתיחת שווקים חדשים עבור התוצרת החקלאית הישראלית. לאגרקסקו 13 סוגי מניות, אשר חלקן מקנות זכויות שליטה וחלקן מקנות זכויות הוניות. בין יתר בעלי המניות נמצאות חברת תנובה, מועצת הצמחים, מועצת הלול והתאחדות מגדלי הבקר.
שני שלבים ההחלטה, אשר קודמה על-ידי משרד החקלאות ורשות החברות הממשלתיות, כוללת שני שלבים. בשלב הראשון יושוו זכויות בעלי המניות באגרקסקו באמצעות איחוד הון המניות לסוג מניות אחד, כך שלאחר ביצוע איחוד ההון, יכלול הון המניות של החברה סוג אחד של מניות המקנות למחזיק בהן זכויות שוות. בשלב השני - מכירה בהליך תחרותי של גרעין השליטה בחברה למשקיע או לקבוצת משקיעים מהארץ או מחו"ל באמצעות מכירת כל מניות המדינה בחברה בצירוף מניות של בעלי מניות אחרים, כך שיימכרו לפחות 51% מהון המניות של החברה. עיקרי מתווה המכירה קיבלו את הסכמתן העקרונית של תנובה, מועצת הצמחים, מועצת הלול והתאחדות מגדלי הבקר.
במקביל יימכרו כל אחזקות המדינה בחברה למרכז השלטון המקומי על-פי ההסכם שבין המדינה לשלטון המקומי. החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי הוקמה בשנת 1967 כחברה מעורבת לפי חוק החברות הממשלתיות, כאשר עיסוקה המרכזי הוא אספקת שירותי מיחשוב שונים לרשויות מקומיות. המדינה מחזיקה ב-40% ממניות השליטה בחברה, כך שיש לה זכויות מיעוט בחברה ולמעשה יש לה השפעה מוגבלת על הנעשה בחברה. בנוסף, תקנון ותזכיר החברה אינם מאפשרים חלוקת דיבידנדים ולכן מניות המדינה בחברה נעדרות ערך כלכלי. האוצר גורס כי במקרים רבים קיומם של שני בעלי מניות ציבוריים בעלי תפיסות שונות - פוגעת בתפקוד החברה. במצב זה עולה החשיבות של סיום בעלות המדינה בחברה.
בהתאם להסכם בין המדינה למרכז השלטון המקומי, יתוקן התקנון והתזכיר של החברה באופן שיאפשרו חלוקת דיבידנד לבעלי המניות בחברה והעברת מניות אלה. לאחר ביצוע שלב זה, תמכור המדינה את אחזקותיה בחברה למרכז השלטון המקומי, כמקשה אחת, בדרך של מכירה פרטית, בכפוף להסכמת נציגי המדינה למחיר שייקבע על בסיס שתי הערכות שווי בלתי תלויות.
עוד נקבע בהסכם כי במקרה שבו ימכור או ינפיק מרכז השלטון המקומי מניות בחברה, בעסקה המשקפת שווי גבוה יותר לחברה בהשוואה לשווי שנקבע בעסקה עם המדינה, במהלך שלוש השנים מיום השלמת העסקה, המדינה תהיה זכאית לפיצוי שווי (UPSIDE) על המחיר בו נרכשו מניות המדינה על-ידי השלטון המקומי. כמו כן, התחייבו הצדדים כי אם לא ירכוש מרכז השלטון המקומי את מניות המדינה, המדינה תוכל למכור מניותיה לגורם שלישי ומרכז השלטון המקומי ישתף פעולה במהלך, לרבות במהלך של הנפקת החברה בבורסה.
