|
"לאור הצהרתו של ראש הממשלה על כוונתו להתפטר לאחר בחירת יו"ר חדש למפלגת קדימה, הממשלה הנוכחית צפויה להפוך בקרוב לממשלת מעבר. מצב חריג וייחודי זה מחייב, כבר בשלב זה, גישה זהירה בהפעלת סמכויות הממשלה והשרים בתקופה זו, שכן יש במצב זה סממנים משותפים מסוימים למצב של ממשלת מעבר". כך קובע היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בעקבות הודעת ההתפטרות של אהוד אולמרט שנמסרה לפני כחודש. דבריו של היועמ"ש נמסרו בתשובה לפניותיהם של חברי הכנסת זבולון אורלב, יובל שטייניץ ולימור לבנת, וכן בתשובה לפניית עו"ד יצחק בם מהפורום המשפטי למען ארץ ישראל ויהודה הראל מקיבוץ מרום גולן. הפונים ביקשו מהיועץ לקבוע שלנוכח הודעת ההתפטרות של אולמרט מדובר למעשה במצב של ממשלת מעבר, ולהכריז על התקופה כתקופת בחירות, מה שאומר כי לא תתבצע כל פעולה מדינית או תחיקתית או מינויים לא דחופים. יריביו של אולמרט מבקשים למנוע ממנו את המשך קידום המו"מ עם סוריה והפלשתינים וכן ביצוע מינויי בכירים. מזוז השיב למעשה, כי אין מדובר במצב של ממשלת מעבר אך גם אין זה מצב של ממשלה רגילה. הוא הגדיר את המצב כ"חריג", אך הותיר בידי אולמרט את מלוא סמכויותיו מבלי לחייבו בהתנהלות לפי כללים של ממשלת מעבר. עם זאת, קובע מזוז כי במצב חריג מתחייבת גישה זהירה בהפעלת סמכויות הממשלה והשרים. משמעות הדבר: כל מינוי בכיר ו/או צעד משמעותי מצד אולמרט, ייתקלו בבדיקה, ובמקרה הצורך אם יעוכבו. |
|
מנכ"ל הפורום במשפטי, נחי אייל, אמר בעקבות תשובת מזוז כי יש להקפיא את המו"מ עם הסורים. "ברור כי גישה זהירה בהפעלת הסמכויות של השרים והממשלה היא איתות של היועץ המשפטי לממשלה לאולמרט לא לחטוף שום דבר עד שעידן טרום ממשלת המעבר יסתיים. ברי, כי גם בג"צ יתקשה להגן על מחטף של הממשלה בתקופת הביניים".
|
|
במכתבו מדגיש מזוז כי בעניין זה לא ניתן לקבוע מסמרות מראש. "מדובר בשאלות של 'איזון עדין'... וכפי שכבר הודגש בעבר - בסוגייה זו, שהיא בעיקרה סוגיה ציבורית, מסור תפקיד מרכזי לזירה הציבורית-פוליטית ולמערכת הפרלמנטרית, המפקחת על הממשלה". במכתב, אשר נשלח באמצעות עו"ד אורן פונו, עוזרו של היועמ"ש, נאמר כי הנסיבות הנוכחיות בהן ראש ממשלה הודיע על פרישה צפויה לאחר בחירת יו"ר חדש למפלגתו, אך טרם התפטר - אינן נכללות בגדר המצבים שבהתקיימם יפתח נשיא המדינה בהרכבת ממשלה חדשה, וממילא אין לומר כי הממשלה הנוכחית הינה, בשלב זה, בגדר "ממשלת מעבר".
|
|
כמו-כן, אין מדובר גם בשלב זה ב"תקופה בחירות", שכן נכון לנקודת זמן זו, מועד הבחירות הוא המועד הקבוע בחוק-יסוד הכנסת, ואין לדעת אם לאחר ההתפטרות הצפויה של ראש הממשלה יוקדם מועד הבחירות לכנסת, ואם כן, למתי. עוזרו של היועץ מצטט פסקי דין בהם נכתב כי מחד-גיסא, יש להבטיח יציבות והמשכיות, לבל ייווצר חלל שלטוני, ומאידך-גיסא, נדרש ריסון בהפעלת הסמכויות, לאור זמניותה של ממשלת מעבר שאיננה נהנית מאמון הכנסת. "הממשלה והשרים בממשלת מעבר וערב בחירות מחויבים באיפוק בהפעלת סמכויותיהם לגבי כל אותם עניינים שאין כורח ודחיפות מיוחדת לפעול בהם בתקופת המעבר. מתחם הסבירות של פעילות גוף שלטוני בתקופת ממשלת מעבר נבחן בשים לב למאפייניה של הסמכות הקונקרטית המופעלת, ובהתחשב באיזון הנדרש בין הצורך בעשייה לבין דרישת האיפוק כאמור. ככל שמידת החיוניות בפעולה השלטונית גוברת, כך תקטן מידת האיפוק הנדרשת, ולהיפך". דברים ברוח זו נכללו בשעתו במכתב היועץ המשפטי לממשלה, ערב הבחירות הקודמות ב-2006, שהופץ לכל השרים. במכתב צוין, בין היתר, כי לאור הכללים שנקבעו על-ידי בית המשפט העליון, שומה על הממשלה והשרים לנהוג זהירות רבה בקבלת החלטות בנושאים שאינם בגדר ניהול שוטף, או נושאים שאינם בעלי דחיפות מיוחדת.
|
|
עו"ד פונו הוסיף כי הנסיבות בעניינו של אולמרט שונות, בשלב זה, מהנסיבות לגביהן התייחסו פסקי דין קודמים בנושא. אלו דנו בהמשך מאמציו המדיניים של ראש הממשלה דאז להשגת הסדר עם הפלשתינים אחרי שאיבד את אמון הכנסת ולאחר שכבר התפטר, בביצוע מינויים במועצה הדתית לאחר מתן צו לפיזור הכנסת ובהנחיית היועמ"ש בהגבלות על קבלת החלטת מדיניות ציבורית-תקציבית ע"י הממשלה ערב הבחירות ממש.
|
|
