גאידמק מוכן למכור את אוסיף בהפסד

ירידת שערי אוסיף סיבכה בשבועות האחרונים את גאידמק עם בנק מזרחי-טפחות, ובעקיפין גורמת לבעיות גם בבית"ר ירושלים, ועשויה להשליך גם על הבחירות לראשות העיר, כפי שיפורט בהמשך. מזרחי-טפחות הלווה אשתקד לגאידמק 245 מיליון שקל, למימון חלקי של רכישת אוסיף. מניות אוסיף היו, כמקובל בעסקות כאלו, ביטחון עיקרי להלוואה. אולם באחרונה, אחרי ששער המניות ירד, גילה הבנק שהמניות שוב אינן מהוות ביטחון מלא, ודרש מגאידמק לפרוע את ההלוואה בתוך 10 ימים. גאידמק החל לפעול במהירות כדי לגייס את הסכום הדרוש. הוא הביא כסף מהבית, וגם לווה 76 מיליון שקל מהאחים יוסי וצבי ויליגר, כשהביטחון - מניות חברות ויליגר וגילאון שבידי גאידמק. אגב, נוצר מצב מוזר: גאידמק רכש אשתקד מהאחים ויליגר את השליטה בחברה זו, ועתה הוא משעבד להם חזרה חלק מהמניות, כדי לגייס מזומנים. בנוסף, חילט מזרחי-טפחות ערבות של כ-40 מיליון שקל, שגאידמק נתן באחרונה לרשות לבקרת תקציבים של ההתאחדות לכדורגל. ערבות זו דרושה לשם הבטחת פעילותה הסדירה של בית"ר ירושלים, בבעלות גאידמק. נראה, שחוזה ההלוואה בין הבנק לבין גאידמק מתיר לבנק, בתנאים שנוצרו, לחלט את הערבות. הכספים שהזרים גאידמק פתרו ככל הידוע את בעית החוב למזרחי-טפחות.

חילוט הערבות במזרחי-טפחות יוצר לכאורה לגאידמק בעיה חדשה: הערבות ניתנה לטובת הרשות לבקרת תקציבים של ההתאחדות לכדורגל, כדי להבטיח את התזרים הכספי של בית"ר ירושלים. מזרחי-טפחות חילט את הערבות. ללא הערבות, יש לכאורה בעיה לבית"ר ירושלים, מבחינתה של הרשות. פעולותיו האחרונות של גאידמק בבית"ר ירושלים מצביעות, ככל הנראה, על רצון לחסוף כסף: הוא הודיע כי תקציב הקבוצה יקטן בשנה הבאה מ-100 ל-65 מיליון שקל. גם את פיטורי היו"ר, המאמן ובכירים אחרים ניתן לראות כפעולה לחיסכון כספי. היו"ר אלי ארזי, לדוגמא, השתכר, על-פי פרסומים במדורי הספורט, כ-5 מיליון שקל לשנה.

ארקדי גאידמק מתמודד על ראשות העיר ירושלים. הקהל הגדול של אוהדי בית"ר אמור להיות אחד ממוקדי התמיכה, כי מדובר בציבור בוחרים גדול. אולם כאשר גאידמק מפטר את בכירי הקבוצה, עלול הדבר לפגוע בתמיכת האוהדים במליונר.

גאידמק הוא גם בעל חברת אמריס, בעלת נדל"ן ותחנות דלק בארה"ב. לפני כחודשיים הודיעה חברת ההשקעות גמול כי גאידמק חייב לה כ-27 מיליון שקל, והחלה לנקוט בצעדים משפטיים. גאידמק, שרצה כמובן להסדיר את הבעיה, התחייב בפני גמול להעביר לה את הכסף, ואף נקט בצעדים בכיוון זה. ברור, שכסף שנותנים במקום אחד, עלול להיות חסר במקום שני.

לפני מספר חדשים מינה גאידמק את אורי שני, מנכ"ל שיכון ובינוי, למנהל עסקיו בישראל. שני פרש לאחר זמן קצר, מסיבות שלא פורטו. לאחר מכן מינה גאידמק את יורם קרן, מנכ"ל אפריקה-ישראל מגורים, למנהל בכיר בעסקיו בישראל, עם דגש על פעילות הנדל"ן. לאחר זמן קצר הודיע גם קרן על פרישתו. השבוע אמר ל-Nfc בצורה ברורה: "אינני עובד אצל גאידמק!" מדוע פרש - גם הוא לא היה מוכן להסביר. תרבות ניהולית זו באה לידי ביטוי גם בחילופים התכופים של המאמנים, המנהלים ופעילים אחרים בבית"ר ירושלים. זה גם מה שקורה באוסיף: היו"ר שלמה רוטמן והמנכ"ל נחמן צבר הודיעו באחרונה על התפטרותם. ברור שיש שם בעיה, אבל כל המתפטרים לה ממלאים פיהם מים ואינם מסבירים מה קורה בין גאידמק ובין המנהלים, הפורשים או מופרשים בזה אחר זה. כל כלכלן יודע, שעסקים וחברות בנויים במידה רבה על מנהלים טובים.

רכישת אוסיף התבררה עד עתה כעסקה לא מוצלחת. החברה הפסידה 70 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2008. זאת, לאחר שבשנת 2007 (בחלק מהשנה לא הייתה בבעלות גאידמק) הפסידה כ-36 מיליון שקל. באוקטובר 2007 רכשה אוסיף 90% מחברת ארנסון, ב-100 מיליון שקל. הרכישה התבררה עד עתה כעסקה לא זוהרת. אמנם, אין מאזנים נפרדים של ארנסון, אבל בדוח הדירקטוריון של אוסיף, שפורסם בסוף השבוע, נאמר כי עבודות בנייה של ארנסון גרמו לחברה הפסדים במחצית הראשונה של 2007.

אלא, שמול הבעיות הללו יכול גאידמק להציג גם השגים ונכסים טובים, בעיקר בתחום הנדל"ן. כבר הוזכר למעלה, שהוא פתר במהירות את הבעיה עם מזרחי-טפחות. בצד הזכות של גאידמק יש לציין בין השאר את ההשגים הבאים: 1. מכירת מתחם אסותא: עוגן נדל"ן, חברה-בת של אוסיף, מכרה לפני שבועות מספר לחברת הביטוח מגדל את מתחם אסותא, בצפון תל אביב, ב-1.42 מיליארד שקל. העסקה אמורה להיסגר סופית בשבוע הבא, והיא תניב לעוגן נדל"ן רווח הון לפני מס של 135 מיליון שקל. רווח זה, שיוצג בדוחות הרבעון השלישי, עשוי לחסל את כל הפסדי אוסיף, שפורטו למעלה, ואף להותיר יתרת רווח. 2. מכירת חניון ויצמן: אוסיף מכרה למגדל 50% מחניון ויצמן בתל אביב, ב-79 מיליון שקל. הרווח הצפוי ממכירה זו (ככל שיהיה), ירשם בדוחות החברה לרבעון השלישי. 3. מכירת נכסים בבולגריה: אוסיף מכרה באחרונה לחברת תיאטראות ישראל נכסים בבולגריה ב-21 מיליון אירו, שהם כ-115 מיליון שקל. גם כאן עשוי להיווצר רווח הון, שירשם בדוחות הקרובים. אגב, יתכן שרווחי הון מהמכירות שצוינו יביאו לעלייה שעריה של המניה, ויקלו על גאידמק למכור את החברה. 4. "ביקור חולים": גאידמק קנה לפני 10 חודשים את בית החולים "ביקור חולים" בירושלים, שעמד בפני פשיטת רגל וסגירה. הוא שילם 32 מיליון דולר. בתוך כל הביקורת על גאידמק ראוי והוגן להזכיר לזכותו, שהוא עמד בכל התחיבויותיו, שילם את כל הסכום שהבטיח, העביר את 600 העובדים לחוזי עבודה משופרים, וככל הידוע גם פותר להם את בעיות הפנסיה. העובדה שיש שקט בחזית בית החולים מעידה מן הסתם על כך שהכל שם פועל כשורה. גאידמק אפילו השתתף בשבוע שעבר בכינוס 150 המתנדבות של בית החולים, וזכה לתשואות