שופטת בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה, ברכה בר זיו, ביטלה (יום ה', 4.9.08) את חיובה של חברת פלסטיקס חיפה בתשלום ארנונה לעיריית עכו על נכס שמצבו הוגדר בדוח שמאי: "עלוב". בכך קיבלה השופטת עתירה שהגישה החברה, באמצעות עו"ד ישע פרימס. העירייה חויבה להחזיר לחברה יותר מ-41,000 שקל שהפקיעה מחשבון הבנק שלה, וכן לשלם לה שכר טירחת עורך דין בסך 10,000 שקל.
הנכס היה עד 1998 בבעלות עיריית עכו, והושכר לחברה בדמי מפתח. ב-1998 רכשה אותו החברה. עוד לפני הרכישה היה מצבו "עלוב" והוצא נגדו צו "מבנה מסוכן" שאסר את השימוש בו.
בחוות דעת שמאי מ-1998 נקבע כי "המבנה הקיים על הנכס אינו תורם לשווי הנכס והשימוש היעיל בו הוא הריסת המבנה הקיים ובנייה מחדש".
בדצמבר 2002 השכירה פלסטיקס חיפה חלק מהנכס ל"שיש איריס" וזו שיפצה אותו והחלה לעשות בו שימוש. באוקטובר 2003 השכירה פלסטיקס חיפה גם את חלקו האחר של הנכס ל"מרכז הקרמיקה רפאל ספיר", וגם הוא שיפץ את חלקו והחל לעשות בו שימוש.
השומה נשלחה כעבור חמש שנים במארס 2007 שלחה העירייה לפלסטיקס חיפה שומת ארנונה לשנים 2002-1998. החברה השיגה על השומה וטענה כי לא היה מקום לחייבה בארנונה על תקופה זו, מאחר שהנכס היה בלתי ראוי לשימוש ובפועל גם לא נעשה בו שימוש. ההשגה נדחתה, ומנהל הארנונה בעירייה כתב לחברה כי הנכס אינו פטור מארנונה לפי פקודת העיריות, שכן הוא אינו נכס שאי אפשר או לא כדאי לשפצו, ועובדה היא ששופץ ונעשה בו שימוש מאז שנת 2002. במאי 2007 נקטה העירייה הליכי גביה מנהליים נגד החברה, והטילה עיקול על חשבון הבנק שלה.
בפסק הדין קבעה השופטת בר זיו כי לא היה מקום לחייב את החברה בארנונה למפרע מ-1998, למרות שהעירייה הכירה במשך עשרות שנים בעובדה שהנכס במצב "רעוע" ואינו ניתן לשימוש. השופטת הוסיפה כי העובדה שבשנים 2003-2002 שופץ הנכס והחלו להשתמש בו - אין בה כדי להעיד כי היה ראוי לשימוש קודם לכן ואין ספק כי במועד משלוח דרישת החיוב גם לא ניתן היה לבדוק את מצבו הפיזי של הנכס.
השופטת דחתה את טענת העירייה כי החברה מטעה את בית המשפט משום שבתמונות שהציגה ממאי 2008 נראה הנכס פועל ומושכר ואינו הרוס. השופטת ציינה כי העירייה מתעלמת משום מה משום מה מן העובדה שבשנת 2002 שופץ הנכס ומאז נעשה בו שימוש . ברור שבשנת 2006, כאשר נדרשה לשלם את הארנונה למפרע, לא יכלה החברה להציג תמונות על מצבו של הנכס לפני השיפוץ.
