בית משפט השלום בתל אביב הרשיע (יום ג', 9.9.08) את עודד טל, בעבר בכיר במנהל מקרקעי ישראל, בעבירות של שוחד והפרת אמונים. טל הורשע בין היתר בסיוע לאיש העסקים דודי אפל (פרשת 'מגדל הזוהר') בהשגת חוזי בנייה בגבעת שמואל בתמורה לטובות הנאה: קידומו של טל במינהל מקרקעי ישראל וסיוע בהשגת עבודה לאשתו, עדנה, כעורכת דין באחת החברות של אפל.
מההחלטה עולה כי טל ביקש בין היתר מאפל לסייע לו בקידומו למינוי של קבע כמנהל מחוז המרכז, לאחר שמנהל המינהל עו"ד אבי דרכלסר העביר אותו לתפקיד מנהל מחוז תל אביב, "מחוז קטן יותר". מדובר בניצול העיתוי שבו קרב מועד חתימה על הסכם הבנייה בגבעת שמואל. טל פנה אז לאפל וביקש ממנו לסייע לקידומו במינהל כולל תיאום פגישה עם שר התשתיות דאז אלי סויסה.
טל אף ביקש מאפל לדאוג "להעברת דרכסלר מתפקידו ולמינוי אחר תחתיו כדי שיוכל לדאוג לקידומו של טל. אפל התחייב לסייע לטל לפעול למען קידומו. בין היתר התחייב "לנסות להשפיע על שר התשתיות להעביר את דרכסלר מתפקידו. לארגן לטל פגישות עם השר סוויסה ועם השר רמון, כשעלתה האפשרות כי המינהל יעבור לתחום אחריותו של האחרון, וזאת במטרה להבטיח כי לא יתבצעו מינויים לתפקידים בכירים במינהל בטרם ייכנס השר רמון לתפקידו. לדלות אינפורמציה בכל הנוגע לסיכול קידומו של הנאשם ולסיבה בעטייה לא עלה בידו להיפגש עם השר סוויסה".
אפל מילא את חלקו השופט דן מור קבע כי אפל "מילא את חלקו" בעסקה ופעל לפגישה עם השר סויסה באמצעות קשריו. "לטל נקבעה פגישה עם השר סויסה וזאת עקב פניותיהם של אפל ואבידן לעקיבא אטון, שהיה מקורב אותה עת לשר סוויסה; לצבי ויצמן, אחיינו של השר; לדב חיררי עוזר השר ואולי גם לחיים רמון, פוליטיקאי 'בכיר', ולמשה שמעוני, עוזר מנכ"ל לשכת השר.בסופו של דבר נפגש טל רק עם שמעוני...ופגישתו עם השר עצמו בוטלה נוכח החקירה שנפתחה נגדו".
בעדות שנתן עוזר השר שמעוני הוא ציין כי משנמסר כי נגד טל נפתחה חקירה משטרתית הוחלט שהשר לא יפגש עימו. לדבריו הוא קיבל שיחת טלפון מאפל "הוא טען נגדי שאני עושה עוול שאני חוסם את עודד טל להגיע לשר. הוא טען באותה שיחת טלפון שדרקסלר רדף אחרי טל. הוא השתמש בביטויים שדרקסלר מושחת ולא הוגן כלפי עודד טל.. אמר שאין לו קשר אישי לעודד טל אך חשוב לו שהאמת תתגלה לטובתו של עודד טל".
סטייה רבתית חמורה בהרשעה כתב השופט כי טל היה בעל "תפקיד בכיר ורב סמכויות לכל הדיעות, והיה ידוע כבקיא ברזי הנוהלים הפנימיים במינהל...לנציגי חברת מגדל הזוהר וביניהם אפל, אבידן ונטף, אליהם נחשף במהלך עבודתו ובמסגרת סמכויותיו כממלא-מקום מנהל המחוז בו מצויות קרקעות המכרז – עניין ישיר ואינטרס כלכלי רב בנושא המכרז. חתימת טל על החוזה החדש, בשלב שלאחר פרסום המכרז, מגלמת שינויים, שיש בהם הענקת זכויות ליזם, תוך פגיעה בעקרון השוויון במכרזים". יתרה מכך, מדובר היה בשינויים מהותיים שנערכו על ידו ללא סמכות ותוך "סטייה רבתית וחמורה מפעילותו התקינה ותפקידו כעובד ציבור בכיר".
לצד ה"סטיות", לא בחל טל "מלגייס למען קידומו האישי או לשיפור מצבם הכלכלי שלו ושל אשתו, את נציגי החברה לה הוא מעניק הטבות כלכליות משמעותיות במסגרת תפקידו כמ"מ מנהל מחוז מרכז, או למצער - היענותו לבקשות החברה ואפל לשינויים והבהרות הנדרשים להם למיקסום עניינם הכלכלי במכרז - אין לי אלא לקבוע כי ענייננו בניגוד עניינים חמור בין תפקידו במינהל לבין האינטרס האישי והכלכלי של הנאשם, שפגע בשלושת הערכים המוגנים לעיל כאחד: באימון הציבור; בטוהר מידותיו של הנאשם כעובד ציבור בכיר, ובתקינות פעולתו של המינהל הציבורי".
על המודעות של טל ל"ניגוד העניניים הטמון בפניותיו לאפל ואבידן בנוגע לקידומו", ניתן לדברי השופט ללמוד מהאזנות הסתר שנערכו לו. "ה'קודים' בהם השתמש המעידים על מודעות לפעילות אסורה או בלתי חוקית: 'שיפעיל את הלחצים במקומות הנכונים, אפשר לחסוך את הכל בשקט', 'אתה לא שמעת ממני כלום'- כל אילו משכנעים בחוסר תום ליבו של הנאשם ומודעותו לפסול שבמעשיו".
גירסאות טל חסרות הגיון עוד כתב כי אינו נותן אמון בעדותו של טל, "עדותו חמקמקה, רוויית סתירות ותמיהות...הנאשם הותיר רושם עגום בעדותו ובהתנהגותו בבית המשפט. הנאשם ובא-כוחו עו"ד רמי בובליל ניסו להציג אותו כקורבן רדיפות מנהליו ולאחר מכן- של חוקרי המשטרה". עוד כתב השופט כי הגירסאות של טל בבית המשפט היו לרוב "חסרות הגיון, בלתי סבירות וסותרות עדויות אחרות ואף את דברי הנאשם בהודעותיו. הנאשם היה מוכן להטיל דופי באחרים, מבלי שהכיר באי הסבירות שבעדותו. לעיתים היתמם בעדותו ולעיתים בחר בחצאי אמת ובניסיונות התחמקות שלא עלו יפה".
טל ובא-כוחו אף בחרו "למשוך את ההליכים ככל יכולתם, לערפל את המציאות, ולא בחלו בניסיונות להטעות את העדים, לנצל את קשיי זכרונם, להוציא דברים מהקשרם הנכון, להרבות חקירות בלתי רלוונטיות ולהקשות על בית המשפט להגיע לממצאי עובדה ודין נכונים, ככל שהדבר ניתן. לטעמי, התנהגות זו מוסיפה ומלמדת על היעדר הגנה של ממש לנאשם ועל חולשת גרסאותיו".
