חוקרים גילו כי מקרים מסוימים של מוות בעריסה עלולים לנבוע מזיהום חיידקי.
מחקר שפורסם ב"The Archives of Disease in Childhood" גילה כי דגימות מתינוקות שמתו ללא כל סיבה נראית לעין, נושאות לעתים קרובות חיידקים בעלי השפעה פוטנציאלית מזיקה.
החוקרים משערים כי רעלים הנוצרים על-ידי חיידקים אלו, עלולים לעורר 'סערה' כימיקלית, המכריעה את התינוק וגורמת בסופו של דבר למוות פתאומי.
מדענים יודעים כי ישנם מספר גורמים שהורים יכולים לעשות כדי להוריד את הסיכון למוות בעריסה - כמו הימנעות מעישון במהלך או אחרי ההריון והשכבת התינוק לישון על גבו, אך הסיבות המדויקות לכך שפעולות אלו מורידות את הסיכון לא מובנות לגמרי.
החוקרים שערכו את המחקר הנוכחי, מבית החולים לנשים וילדים ומאוניברסיטת אדלייד שבאוסטרליה, סבורים כי זיהומים חיידקיים אחראים לפחות לחלק ממקרי המוות הפתאומי בתינוקות.
הם ניתחו דוחות מניתוחים לאחר המוות של 130 תינוקות שמתו מתסמונת מוות בעריסה (SIDS), של 32 תינוקות שמתו בפתאומיות כתוצאה מזיהום ושל 33 שמתו מגורם שאינו זיהומי, כמו תאונת דרכים.
אזורים סטריליים לאחר מכן ניתחו החוקרים את הנתונים של חיידקים שבודדו מאזורים "סטריליים" שבאופן נורמלי נקיים מזיהומים - כמו דם מהלב, הטחול, או נוזל המוח והשדרה - של תינוקות שמתו מ-SIDS, והשוו אותם לאלו של 65 התינוקות האחרים.
הזיהומים באזורים הסטריליים היו נדירים אצל התינוקות שמתו מגורמים שאינם זיהומיים, אך שכיחים יחסית הן בתינוקות שמתו מ-SIDS והן בתינוקות שמתו באופן פתאומי כתוצאה מזיהום.
שלא במפתיע, כמעט אצל אחד מכל חמישה מהתינוקות שמתו באופן פתאומי כתוצאה מזיהום היה אזור סטרילי נגוע. אך גם באחד מכל 10 תינוקות שמתו מ-SIDS.
במקרים רבים, הזיהום נגרם מסטפילוקוקוס אאורוס, חיידק אלים במיוחד שידוע כי הוא מייצר רעלים קטלניים.
החוקרים הגיעו למסקנה כי גילוי החיידק באזור שבאופן נורמלי סטרילי, באחוז גבוה של מקרי SIDS, מצביע על כך שחלק מתינוקות אלו מתו כתוצאה ממחלה של סטפילוקוקוס.
לאור הממצאים ולאור ממצאים ממחקרים אחרים שנעשו בעבר, כל המקרים של SIDS בהם היה מעורב חיידק הסטפילוקוקוס באזורים סטריליים צריכים להיות מסווגים מחדש, לדברי החוקרים.
מומחים בתחום שהגיבו לממצאים ציינו כי חשוב להכיר בכך שהן סטפילוקוקוס אאורוס והן אי.קולי הם אורגניזמים הנמצאים בכל מקום ונישאים על-ידי רבים מהאוכלוסיה הבריאה, אם לא על-ידי כולה, והמצאותם בתינוקות אינה מעידה על העדר הייגינה או טיפול נורמלי, אלא חייבת לקרות בשיעור מסוים של תינוקות.
הדרך שבה מקרי המוות קשורים לאורגניזמים אלו וכיצד ניתן למנוע זאת עדיין לא ידועה.
