השבוע שוב העמדתי למבחן את הספונטניות של אחי גיל. טלפון אליו לעבודה בשעה שמונה בערב ואנחנו קובעים ששנינו יוצאים כל אחד ממשרדו, לכיוון רחוב הירקון עוד שעה, ונפגשים שם. אני תוהה מה מפתיע יותר, העובדה שבכל שעה בה אני מצלצל הוא נכון לאכול ובכלל לא משנה מה ואיפה, או העובדה שבשמונה בערב שנינו עדיין עובדים. ומה מקצר את חיינו יותר? האם צווארוננו המכחיל מיתר עבודה או עורקינו המתעבים מארוחות ליליות בשריות?
נפגשים ב'בוקצ'ו' האיטלקית האינטימית בצפון הירקון. לשנינו זו הפעם הראשונה במקום. בין כסאות העץ אנו מבחינים בעשרות פסלים, חלקם של גופות נשים עירומות ושמנות במיוחד בפוזיציות שונות וכולם מעשה ידיה של ניצה בעלת המקום. המקום מעוצב בסגנון אירופי קלאסי ונראה כדירת מגורים אינטימית שהוסבה למסעדה. מתיישבים בשולחן זוגי בפינה שקטה ומקבלים מהמלצר סקירה מעמיקה ומקיפה על כל הראשונות. בחלוף התלבטות קצרה, בחרנו לפתוח בסלט פירות ים עם שרימפס, מולים, קלמארי וסקאלופ על מצע של בורגול (45 שקל) ובמנת אנטיפסטי של ירקות קלויים עם לחם הבית (45 שקל). סלט פירות הים היה מסוג המנות המצדיקות בעצמן הגעה יזומה לבוקצ'יו, וזה עוד בכלל לפני שהגענו לעיקריות. מנה לא גדולה אך מתובלת בדיוק אמנותי ועושה לנו חשק לעוד. האנטיפסטי התגלה כמנה מרשימה יותר מבחינת הנפח, ומצטיינת לטובה בטעמה, ביחס למנות דומות שנטעמו במסעדות אחרות.
עם סיפתח מרשים כזה, גיל ואני כבר סקרנים לקראת הבאות. לאחר פינוי ועריכה מחדש של השולחן במקצועיות שלא נופלת מזו של השף, התפנה המלצר להסביר לנו על המנות העיקריות. בקטגוריה הזו יכולנו לבחור בבוקצ'ו בין מגוון פסטות במחירים הנעים בין 60 ל-85 שקל, לבין מנות כמו אוסובוקו טלה, פילה עגל או פילה דניס. גיל, באופן לא מאוד מפתיע, הלך על ריזוטו פירות ים (110 שקל). אני נמשכתי כהרגלי למנה ששם המסעדה מופיע בשמה, ולקחתי לפיכך מנת פילה בוקצ'ו (125 שקל). המנה שלי הייתה אומנם מעט קטנה מדי, אך רוטב פירות היער והפורט הרטיט את ליבנו וכמעט שגרם לגיל להזיל דמעת התרגשות (או חרטה) על קיבעון פירות הים שלו. כך או אחרת הייתה מנת הפילה בוקצ'ו לאחד השיאים הגסטרונומיים בערב הזה. הריזוטו היה איכותי, אם כי חיוור מעט ומשווע לעוד מעט תיבול שיהפוך גם אותו לכוכב על.
בשלב הזה הוכתרה על ידינו בוקצ'ו כאחד המקומות הראויים. אני מודה בצער שלשלב הקינוחים הגעתי משוחד ושיהיה קשה מאד לגרום לי לומר מילה רעה על הפילגש הקולינרית החדשה שלי. לשמחתי לא היה בכך צורך והטירמיסו (30 שקל) שהזמנתי, התגלה כעוד יצירת אמנות שייתכן ומקומה בכלל ליד הפסלים השמנים שסביב. גיל, עם פאי אגסים ושקדים (35 שקל), לא טמן את ידו בצלחת (תיקון, בעצם הוא כן טומן), אבל אני לא אכריע בסוגיה המתבקשת על הקינוח השווה יותר. אשאיר את זה לאלו מביניכם שעומדים לבקר בבוקצ'ו בקרוב.
