עסקת וונוקובו במוסקבה, ו"חור" מזומנים אפשרי בפרויקט רמת אביב ג', מעכבים את חתימת העסקה, שבה אמורות חברות אביב ופאנגאיה לרכוש מארקדי גאידמק את מניותיו, 67%, בחברת אוסיף, בכ-170 מיליון שקל. העסקה, אם תצא לפועל, תגרום לגאידמק הפסד של כ-435 מיליון שקל.
בפרשת וונקובו התגלה, כי גאידמק הוציא מאוסיף 110 מיליון שקל במזומן, והעבירם לחברת סטרוי-לידר הרוסית, הנמצאת בבעלותו. ב-13 בפברואר מכרה סטרוי-לידר לאוסיף 876 דונם בוונוקובו, ליד מוסקבה, ב-100 מיליון דולר. נקבע כי אוסיף תשלם 30 מיליון דולר במזומן ו-70 מיליון דולר בהקצאת מניות ואג"ח (שווי ניירות הערך ירד, עם הירידות בבורסה, ועומד כיום על 52 מיליון דולר).
עוד לפני חתימת החוזה הפקידה אוסיף, ב-6 בפברואר, את 30 מיליון הדולר, שהיו 110 מיליון שקל, בבנק, ששמו לא נמסר. הבנק התחייב להעביר את הכסף לסטרוי-לידר רק כאשר עסקת הרכישה תושלם. אולם ב-14 בפברואר, או בתאריך סמוך, הודיע הבנק שהוא מבטל את ההתחייבות, והעביר את הכסף לסטרוי-לידר, שהיא כאמור חברה פרטית של גאידמק. ב-18 באפריל אישר דירקטוריון אוסיף את הפיכת הפקדון למקדמה, וקבע כי סטרוי-לידר לא תידרש לתת בטחונות כלשהם. חוזה הרכישה הועבר בינתים על שם זמטורג, חברה-נכדה של אוסיף.
שילמו, אך העסקה לא הושלמה הבעיה היא, שעסקת המכירה עצמה לא הושלמה עד היום. אמנם, הצדדים חתמו על החוזה, אולם נותרו שתי בעיות: (1) דרוש אישור של רשות ההגבלים הרוסית. זמטורג ביקשה את האישור לפני חודש וחצי, אך טרם קיבלה אותו. (2) רוב התמורה תשולם כאמור במניות ואג"ח של אוסיף, המוגדרים ברוסיה כ"ניירות ערך זרים", וזה מעורר בעיה בקשר לאישור העסקה וכשרותה.
לאור האמור לעיל, הודיע דירקטוריון אוסיף, שהוא דורש מסטרוי-לידר לתת עד מחרתיים, 16 בספטמבר, ערבות בנקאית על סך 30 מיליון דולר, כדי להבטיח את החזרת הכסף. אם העסקה לא תצא לפועל. מחרתיים אפשר יהיה לדעת האם חברתו של גאידמק תיתן את הערבות, או לא.
דורון אביב ופאנגאיה (בשליטת ברק רוזן ואסף טוכמאיר) אמורים, כאמור, לשלם בעד המניות 170 מיליון שקל. לכן, השאלה האם בקופת החברה יהיו עוד 110 מיליון שקל, קריטית מבחינת העסקה.
גאידמק צפוי להפסיד 435 מיליון שקל אם העסקה תצא לפועל, אמור גאידמק להפסיד 435 מיליון שקל: הוא רכש את השליטה באוסיף, באפריל 2007, ב-605 מיליון שקל. אם יקבל עתה 170 מיליון שקל, יהיה ההפסד כאמור. סכום זה עשוי לקטון או לגדול על-פי המחיר הסופי שיוסכם עליו. בנוסף יש להביא בחשבון, שגאידמק מכר בבורסה במשך הזמן מניות של אוסיף, אם כי לא בהיקף גדול. מצד שני, עליו להביא בחשבון הוצאות מכירה (תיווך, עורכי דין וכדומה).
"חור" ברמת אביב - 130 מול 111 מיליון שקל בעיה נוספת התעוררה לגבי פרויקט "אביב בגימל", פרויקט המגורים הגדול של אוסיף ברמת אביב ג'. הפרויקט נמצא בבעלות שתי חברות (אלקטרוליין ויש-פז נכסים). מניותיהן של שתי החברות שועבדו במאי 2005 לטובת בעלי אג"ח סדרה ה' של החברה, צמודות למדד ונושאות ריבית של 4.25%.
אוסיף חייבת כיום לבעלי אג"ח ה' 118 מיליון שקל. האג"ח עומדים לפרעון, בתשלום אחד, ביוני 2010, ויש להניח שהסכום לפרעון יגיע לכ-130 מיליון שקל, ואולי יותר (עם ריבית והצמדה). בחשבון הליווי של הפרויקט יש כיום 181 מיליון שקל, אך רק 111 מיליון שקל מהם משמשים כביטחון לבעלי האג"ח. מכאן, שנוצר "חור" של כ-20 מיליון שקל, והדבר מדאיג את בעלי האג"ח.
אמנם, הנהלת אוסיף אומרת כי היא מניחה שבקרוב תמכור דירות ברווח של 70-60 מיליון שקל, לפני מס. אולם מדובר בתקוות ותחזית, בשוק שבו הביקוש לדירות יוקרה הולך ויורד בחודשים האחרונים.
לאור המצב שנוצר, דרשו חלק מבעלי האג"ח, באסיפה שהייתה בשבוע שעבר, להוסיף את חברת כלל פיננסים ונאמנות, שהיא הנאמן על האג"ח, כמורשית חתימה לחשבון הליווי. הכוונה היא שכלל פיננסים תפקח על החשבון ועל מה שנעשה בו. הנהלת אוסיף הודיעה שהיא שוקלת את הבקשה.
בעלי האג"ח יכולים, בנסיבות מסוימות, לדרוש פרעון מיידי של האג"ח. הדבר יחייב את אוסיף לשלם במזומן כ-120 מיליון שקל, ויסבך או ימנע את עסקת המכירה של החברה.