פרקליטות מחוז דרום הגישה (יום ד', 17.9.08) כתב אישום על גרימת מוות וחבלה ברשלנות נגד רכבת ישראל ושלושה מעובדיה הבכירים בגין פרשת תאונת הרכבת ברבדים.
מדובר בתאונה משנת 2005, במהלכה התנגשה רכבת שנעה במסילה מצפון לדרום בסמוך לרבדים, במשאית שחצתה את המסילה. בעקבות התאונה קיפחו את חייהם שבעה אנשים, בהם נהג הרכבת ונהג המשאית, ונפצעו 245, מהם 46 באורח קשה.
כתב האישום כולל אישומים גם על תאונה שאירעה כ-3 שבועות לאחר מכן, בסמוך למושב אחוזם. בתאונה התנגשה הרכבת ברכב משא שנעמד על המסילה. בתאונה נפצע קשה נהג הקטר ו-63 נוסעים נפצעו בדרגות שונות.
כתב האישום מייחס, כאמור, לבכירי רכבת ישראל גרימת מוות וחבלה ברשלנות. מדובר בסגן מנהל אגף תחזוקת תשתיות ברכבת סורין שיוביץ, שהיה אחראי, בין היתר, על תחזוקת מפגשי מסילה-דרך, הטלת הגבלות על מהירות רכבת, מעקב אחר הגבלות מהירות שהוטלו על נסיעת הרכבת וטיפול בהן, הכנת תיק מפגש לכל מפגש, לרבות עריכת ביקורות תקופתיות במפגש ותיעוד תחזוקה שוטפת בו, ריכוז וניהול עבודות גורמי חוץ מול רכבת ישראל וכן על מפקחי המסילות הכפופים לו. שיוביץ היה גם ממונה על רכזת ועדת ההיגוי הבינמשרדית למפגשי מסילה-דרך.
נאשם נוסף, סמנכ"ל חטיבת תכנון ופיתוח ברכבת ישראל, איליה וולקוב, היה אחראי לתכנון וביצוע עבודות פיתוח ותחזוקה של התשתית המסילתית, בטיחות בתנועת רכבות, קביעת המהירות המקסימלית לנסיעת הרכבת, אישור תוכניות עבודה לביצוע עבודות פיתוח והגדרת סדרי עדיפויות להקצאת משאבים בין עבודות פיתוח לתחזוקה.
הנאשם השלישי בפרשה הוא מנהל אגף התנועה ברכבת ישראל, שמונה מאוחר יותר לסמנכ"ל הפעלה ותחזוקת תשתיות, הראל אבן. אבן היה אחראי לקביעת מהירות תנועת הרכבות ולחדר הפיקוד של רכבת ישראל, שמקבל בזמן אמת דיווחים מהשטח על בעיות בטיחות שבגינן נדרשת הגבלת מהירות הרכבת ולאחר מכן עליו להפיץ צווי זהירות, לרבות הגבלות מהירות הנמסרים לנהגי קטר, מנהלי תחנות, וליתר הגורמים הרלוונטיים. כמו-כן היה אחראי לפיקוח אחר תחזוקת מפגשי מסילה-דרך, ואחראי על אגף תחזוקת תשתיות.
לא פעלו כנדרש בכתב האישום נטען כי הרכבת ושלושה מבכירי עובדיה "אחראים לשתי התאונות על תוצאותיהן בהיותם אחראים על הקמת המפגשים, הפעלתם, החזקתם והשימוש בהם. כמו-כן על הסדרת התנועה במפגשי המסילה ועל טיפול במפגעי בטיחות".
באי-כוחה של הפרקליטות, עוה"ד תמי וייל-בונן, ליאת שמיר-הירש וואדים סיגל טענו באישומים כי רכבת ישראל "אחראית לקבוע את הסדרי התנועה בתחומה בכדי למנוע תאונה, ובכלל זה מפגשי מסילה-דרך, לרבות הקמת מפלסים, הצבת מחסומים, קביעת מהירויות, הצבת תמרורים ורמזורים ומניעת התנועה במפגשים".
עוד נטען כי הנאשמים נושאים לכאורה באחריות מאחר שלא נקטו לכאורה "באמצעים סבירים למניעת תאונה במפגש, למרות שידעו על סכנה קיימת במפגש ועל אירועי כמעט תאונה שהתרחשו בו כחודש לפני התאונה - לא הפחיתו את מהירות הרכבת, לא הציבו משגיח במפגש בכל שעות הפעילות של המשאיות במקום, לא הציבו מחסום אוטומטי במפגש, התעלמו מהכמות הגדולה של התנועה במפגש, התעלמו מההתרעות הרבות על הסכנה במפגש, לא יישמו כנדרש מסקנות מוועדה פנימית ברכבת ישראל שחקרה תאונה קודמת שהתרחשה במפגש סמוך ולא ניהלו מעקב ראוי אחר מצב המפגש והבטיחות בו".
התריע על סיכון מהאישום עולה בין היתר כי היה מי שהתריע אך ללא הועיל. בסוף אפריל 2005 הובא לידיעת מרכז תחום פיקוח תפעולי ברכבת, שמואל קוליץ, כי קיים סיכון הנובע מגידול משמעותי במספר המשאיות החוצות את מפגש רבדים. הדבר נודע גם למפקח ומדריך נהגים ברכבת, מאיר נדב, והוא אף יצא לרבדים ואימת את המידע. נדב דיווח לקוליץ כי משאיות רבות חוצות את המפגש ומשום כך הוא מסוכן.
קוליץ פנה לנאשם, איליה וולקוב, אחראי על בטיחות בתנועת רכבות וציין כי מפגש רבדים אינו נמצא ברשימת המפגשים של הרכבת אך חוצות אותו משאיות רבות. קוליץ ביקש מוולקוב לטפל בנושא באופן מיידי. אך וולקוב השיב לקוליץ כי "מפגש רבדים חוקי, כשר ומשולט לפי החוק". זאת, לטענת התביעה, "מבלי שבדק את נפח התנועה במקום". לא הועילה גם שיחת טלפון של קוליץ לוולקוב, שבה התריע על הסכנה, וגם גם פנייה לנאשם נוסף, הראל אבן, האחראי על בעיות בטיחות ופיקוח על תחזוקת מפגשי מסילה-דרך.
כאמור, האישום מתייחס גם לתאונה השנייה שאירעה שלושה שבועות לאחר מכן באזור אחוזם. באישום זה מיוחס לעובדים אחריות לכך שלמרות ש"מצאו שהשיפועים במפגש עלולים להוות סכנה - לא ננקט כל צעד לסגירת המפגש או לתיקון הליקוי, ואף שבעקבות תאונת רבדים הוציא מנכ"ל הרכבת הוראה לסגור באופן מיידי את המפגש- לא בוצעה סגירת המפגש עד למועד התאונה".
