בית המשפט העליון סירב (יום ה', 18.9.08) להתיר לקבלן אליהו זגורי להתיר לו לערער על הרשעתו בשתי ערכאות בעבירות מרמה כלפי שירות התעסוקה ובהעלמות מס הקשורות לכך. השופט סלים ג'ובראן הורה לזגורי להתייצב בחודש הבא לריצוי עונש של שנה מאסר בפועל.
זגורי היה ב-2001 מנהל חברת הבנייה "אליהו את אליהו". אופיר שליט, שקיבל יפוי כוח מזגורי הגיש לשירות התעסוקה להקצות היתרים ל-149 עובדים זרים לחברה, למרות שהשניים ידעו כי החברה לא תשתמש בשירותיהם. לאחר שניתנו ההיתרים, מכר אותם שליט לגורמים אחרים תמורת 510,000 דולר. מתוך סכום זה הועברו לזגורי 130,000 דולר, שלא נרשמו בספרים ולא נמסר עליהם דיווח לרשויות המס.
ב-4.6.06 הרשיע שופט בית המשפט השלום בירושלים, דוד מינץ, את זגורי במרמה כלפי שירות התעסוקה ואי דיווח לרשויות המס על הכסף שקיבל משליט. שלא כשליט, לא הורשע זגורי במרמה גם כלפי משרד הפנים. שירות המבחן המליץ להטיל על זגורי 400 שעות שירות לתועלת הציבור. אבל השופט קבע שאין להסתפק בכך, לנוכח חומרת העבירות שעבר, וגזר עליו 15 חודשי מאסר בפועל, 9 חודשי מאסר על תנאי, וקנס בסך 40,000 שקל.
זגורי ערער על הרשעתו ועונשו לבית המשפט המחוזי בירושלים. המדינה ערערה אף היא על קולת העונש. ב-25.3.08 דחו השופטים צבי סגל, יוסף שפירא ויורם נועם את הערעור על ההרשעה. השופטים דחו את טענתו כי מכיוון שבית משפט השלום קבע ששליט עבר את עבירות המרמה כלפי שירות התעסוקה וכלפי משרד הפנים כמערכת עובדתית אחת, או כהגדרתו "עבירה רבת פריטים", לא היה ניתן להרשיע את זגורי במרמה כלפי שירות התעסוקה בלבד, מאחר שזו עבירה שלא הושלמה. עם זאת, קיבלו השופטים את שני הערעורים על העונש. מצד אחד הופחת עונש המאסר בפועל לשנה אחת, אך מצד שני הוגדל הקנס ל-100,000 שקל.
זיכוי מחלק ממסכת עובדתית - לא זיכוי מלא על כך ביקש זגורי מבית המשפט העליון להתיר לו לערער. בעניין הרשעתו, חזר על טענתו כי מרגע שקבע שופט השלום כי הבאת העובדים הזרים לישראל היא מסכת עובדתית אחת, הכוללת הן את הפעולות מול שירות התעסוקה והן את הפעולות מול משרד הפנים, ומכיוון שעבירת קבלת דבר במרמה היא עבירה תוצאתית, לא ניתן להרשיעו בה רק על בשלב הנוגע לשירות התעסוקה, מאחר שבשלב זה טרם הושלמה העבירה. עוד טען כי הוא איש עבודת כפיים שלא הבין דבר בענייני הביורוקרטיה הכרוכים בהבאת עובדים זרים ולכן הניח לאחרים לטפל בעניין תוך שהוא חותם להם על ייפויי כוח ובקשות, מתוך אמונה שהדברים נעשים כחוק.
בעניין חומרת עונשו, טען זגורי כי שתי הערכאות הקודמות לא נתנו משקל מספק לנסיבותיו החריגות ולהשפעה הקשה שתהיה עליו מביצוע מאסר בפועל.
בהחלטתו לדחות את בקשת רשות הערעור, כתב השופט ג'ובראן כי אין בהכרח הקבלה בין הקביעה כי מסכת אירועים מסוימת יכולה להיחשב לעבירה רבת פריטים לבין הטענה כי זיכויו של אדם מחלק מהמסכת העובדתית מנקה אותו מכל העבירות שביצע. למשל, יתכן שייקבע כי מסירה של כמה הודעות לידי האויב לאורך תקופה הייתה עבירה רבת פריטים אחת. אבל ברור שזיכוי הנאשם בעבירה זו ממסירת אחת הידיעות אינו מזכה אותו גם מסירת הידיעות האחרות.
לפיכך, גם זיכויו של זגורי ממעורבות בקבלת האשרות לעובדים הזרים ממשרד הפנים אינה פוגמת בהרשעתו בקבלת ההיתרים משירות התעסוקה במרמה.
