היום לפני 20 שנה, ב-19 בספטמבר 1988, הלווין הישראלי הראשון, 'אופק 1', שוגר לחלל.
אופק היא סידרה של לווייני צילום ישראלים, והלווין הראשון בסידרה היה "אופק 1". הטכנולוגיה של לווייני האופק נחשבת מהמתקדמות מסוגה בעולם והם משמשים בעיקר כדי לאסוף מידע מודיעיני על יעדים רחוקים ממדינת ישראל כגון תוכניות הגרעין של אירן והמתקנים הצבאיים במדבר הסורי.
פעילות הלווינים החלה כבר בראשית שנות ה-70 ושיגור לוויני "אופק" היווה את שיא הפעילות. הפעילות התבססה ברובה על מחקר באוניברסיטות. האקדמיה הישראלית למדעים הקימה רשמית את הוועדה הלאומית לחקר החלל בשנת 1963. התשתית המדעית בנושאי אסטרונומיה וחלל הלכה והתרחבה בישראל ובשנות ה-80 החל מאמץ ליצור תעשיית חלל שתתמחה בנושאי טכנולוגיה שונים הקשורים לחקר החלל. מאוחר יותר המשיכה הפעילות דרך הקמת סוכנות החלל הישראלית בשנת 1983, והגיעה, כאמור, להישג בינלאומי עם שיגור הלווין אופק 1.
הלווין שהה בחלל 118 יום והניסוי הצליח מעבר למשוער על כל מרכיביו: השיגור, המעקב וניטור המכשור שבלווין על-ידי תחנת הבקרה ועצם התפקוד של הלווין בתנאים העויינים של החלל.
שיגור הלוויינים נעשה מבסיס חיל האוויר בפלמחים על-גבי משגר הלוויינים שביט. הלוויינים והמשגרים שלהם מפותחים בתעשיה האווירית לישראל. המצלמה ומערכות האופטיקה מיוצרות על-ידי חברת אל-אופ.
אופק 1 פותח ונבנה בישראל, ובעת שיגורו הצהירה מדינת ישראל על רצינות כוונותיה להיכנס לעידן החלל, ובכך הצטרפה כחברה השמינית למועדון היוקרתי של מדינות ששיגרו בכוחות עצמן לוויין מתוצרתן. הלוויין עצמו שימש כניסוי לטכנולוגית הלוויינים.
