מדד השחיתות העולמי לשנת 2008 מציב את ישראל במקום ה-33 מבין 180 מדינות שנבדקו עם ציון 6 כשהציון המקסימלי המציין נקיון של המדינה משחיתות הוא 10. רק בשנה שעברה קיבלה ישראל את הציון 6.1 ודורגה במקום ה-30 מתוך 180 מדינות ואילו ב-2006 קיבלה ישראל את הציון 5.9 ודורגה במקום ה-34. המשאל התמקד בשחיתות בסקטור הציבורי ובקרב פוליטיקאים, כאשר שחיתות מוגדרת כ"ניצול לרעה של התפקיד הציבורי לצורך רווח אישי". העשירייה הראשונה של המדינות הכי פחות מושחתות, על-פי המדד המבוסס על הצלבה של ששה סקרים שנערכו בקרב מומחים ואנשי עסקים הן בתוך המדינה והן מחוצה לה ובוצעו על-ידי חמישה מכונים שונים, מורכבת זה שנים כמעט כולה ממדינות החברות ב-OECD, כשאת הדירוג השנה מובילות דנמרק, ניו-זילנד ושבדיה, שקיבלו את הציון 9.3. לאחריהן סינגפור עם 9.2, פינלנד ואיסלנד עם ציון 9, איסלנד והולנד עם ציון 8.9 ואוסטרליה וקנדה עם ציון 8.7. הודו וסין, עמן יש לחברות ישראליות רבות קשרי מסחר ענפים, קיבלו את הציונים הנמוכים של 3.4 ו-3.6 ומדורגות במקומות 85 ו-72 בהתאמה. רוסיה קיבלה את הציון 2.1 ומדורגת במקום ה-147, כשמעליה ניתן למצוא את אירן, עם ציון 2.3 (מקום 141) ואת אריתראה עם ציון 2.6 (מקום 126). יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית (שבי"ל), פרופ' יוסף גרוס, ציין כי סוגיית השחיתות העולמית הפכה לגורם חשוב בשיקולים עסקיים בקשרי מדינות ועסקות אשראי. "המדד מפורסם זו השנה ה-13 וישראל שקיבלה בתחילת 1997 ציון 7.97 ירדה מאז לציון הנמוך של 6", העיר וציין עוד כי אף שהסקר אינו מבוסס על עובדות מוכחות, אלא על עמדותיהם של הנשאלים, הרי הירידה בדרוג מחייבת חשיבה יסודית כיצד יש להילחם בתופעות אלה הפוגעות בתדמיתה של המדינה בעולם. "במקום בו קיימת שחיתות, משמעות הדבר כי משאבים חשובים אינם מופנים למקום לו יועדו, ותחומים רבים כגון חינוך, בריאות, תשתיות וביטחון נפגעים כתוצאה מכך", אמר. מנכ"ל עמותת שבי"ל, גליה שגיא, אמרה כי הציון של ישראל בדירוג מוכיח כי נכון לעכשיו המאבק בשחיתות עדיין אינו נושא את פירותיו. "עלינו להמשיך במאבק ולהבין כי רק כאשר הציבור ישפוט את נבחריו ועובדי הציבור לפי אמות מידה אתיות, ולא משפטיות, נוכל להביא לשינוי אמיתי. שינוי זה יתבטא במצבה הכלכלי של המדינה וברווחתם של תושביה", העירה וקראה לממשלת ישראל לסיים את הליך אשרור אמנת האו"ם נגד שחיתות.