אישה, בת 55, שעבדה כמטפלת בביתה של קשישה ביהוד, וגנבה ממנה אלפי שקלים, נידונה (יום ב', 22.9.08) בבית משפט השלום בפתח תקוה ל-100 שעות לתועלת הציבור ול-8 חודשי מאסר על תנאי, וכן לפיצוי יורשי הקשישה, שבינתיים הלכה לעולמה ב-4,500 שקל.
המטפלת הורשעה ב-30.10.06, על-פי הודאתה בעבירות של גניבה בידי עובד, זיוף, שימוש במסמך מזויף, וקבלת דבר במרמה. המעשים שבהם הורשעה אירעו בשנת 2001. מתברר כי במהלך עבודתה בבית הקשישה גנבה ממנה שני פנקסי שיקים ועוד כמה שיקים יחידים, זייפה 13 מהם, וקנתה בהם מוצרים ב-4,670 שקל.
כמו-כן ניצלה המטפלת את העובדה שהקשישה מסרה לה את כרטיס האשראי שלה ואת הקוד הסודי, כדי שתמשוך למענה כספים בכספומט, ובחמש הזדמנויות הוציאה את כרטיס האשרי בלא ידיעת הקשישה מארנקה, משכה 1,800 שקל ושלשלה את הכסף לכיסה.
לאחר שנעצרה המטפלת הביעה חרטה עמוקה. התברר כי היא עובדת לפרנסתה כמה שעות ביום בעבודות ניקיון.
עבירות מכוערות התביעה טענה כי מדובר בעבירות חמורות ביותר שבוצעו תוך ניצול ציני של האמון המוחלט שנתנה בה הקשישה חסרת האונים שאצלה עבדה. המעשים בוצעו באופן שיטתי, תוך תכנון מוקדם, כלפי קשישה שאינה מתפרנסת ולכן הסכומים שנגנבו היו משמעותיים בעיניה.
הכסף שנגנב גם לא שימש את המטפלת לצרכים קיומיים - כגון אוכל או תרופות, אלא לרכישת נעליים.
לעומת זאת, ציין הסנגור כי מדובר באשה קשת יום, נתמכת הביטוח הלאומי, שרכשה שלא רכשה בכסף נעליים, כטענת התביעה, אלא מדרסים רפואיים ומצרכי מכולת. היא אומנם מצאה פרנסה בעבודות ניקיון אך פוטרה. גם כשעבדה השתכרה 1,200 שקל. הסנגור ציין כי המטפלת הביעה חרטה על מעשיה. היא הסבירה כי לקחה את הכסף מתוך "טירוף של שיגעון".
בגזר הדין כתבה השופטת ליה לב און כי מדובר בעבירות מכוערות, שבוצעו למען בצע כסף בשיטתיות ובתכנון, תוך מעילה באמון מעסיקתה הקשישה ומשפחתה, שהכניסה אותה לביתה בהאמינה כי תסייע לה בתפקודה היומיומי תמורת תשלום.
עם זאת, התחשבה השופטת הקביעת העונש בעובדה שהמטפלת סובלת מבעיות רפואיות וממצוקה כלכלית, אין לה עבר פלילי, הודתה בעבירות, והביעה צער על מעשיה.