מתוצאות המחקר עולה, כי 48% מהנערות בגילאי 24-15 שוחחו והתייעצו עם אימן בנושא יחסי מין והשימוש באמצעי מניעה, לפני התחלת השימוש באמצעי מניעה, ו-47% מהנערות לא שוחחו.
הנערות ששוחחו מדווחות על התגובות הבאות מצד אימן: ב-52% מהמקרים הן מציינות את גישת האם החיובית לנושא: "שמחה שהתייעצתי איתה", 26% "אמרה שזה חשוב", "הרגישה נוח שסיפרתי לה", "נהנית לשמוע את זה", סומכת עלי", "הסכימה שאני חכמה", "תמכה בי", "הדריכה אותי". ב-22% מהמקרים האם השמיעה הזהרות כמו "לא להיכנס להריון", "לא להידבק במחלות", וכו'. ב-13% מהמקרים האמהות כעסו על הנערות שהתחילו מוקדם.
הנערות שאינן שוחחו עם אימן ציינו כי הן אינן חשות קרבה מספקת לאם או שאינן מרגישות בטוחות להתייעץ עם האם או ההורים באופן כללי. כחמישית ציינו כי הן ממשפחה דתית/הורים שמרנים, 10% מהנערות חששו מתגובת ההורים ובעיקר האב, 8% הרגישו בושה ו-11% ציינו כי אימן אישה סגורה.
על-פי הנתונים עולה, נערות שלא שוחחו עם אימן, נוטות להיות יותר ממוצא מזרח אירופאי, יותר צעירות, תלמידות תיכון או לפני גיוס. קבוצה זו פחות משתמשת בגלולות ויותר בקונדום. שיעור הפסקות ההיריון בקבוצה זו הוא מעט גבוה יותר.
עוד עולה, כי 28% מהאמהות טוענות ששוחחו עם בנותיהן, בעוד שהבנות מציינות כי לא שוחחו עם אימן. המצב ההפוך קיים גם כן - ב-6% מהמקרים בהם האם ציינה שלא שוחחה עם בתה על יחסי מין והשימוש באמצעי מניעה טוענות הבנות שדווקא כן שוחחו עם אימן על נושא זה.
58% מהאמהות לנערות פעילות מינית יודעות כי בנותיהן מקיימות יחסי מין וגם משתמשות באמצעי מניעה, ובמקביל 60% מהנערות לאמהות אלה טוענות כי הן שוחחו עם אמהותיהן בנושא אמצעי מניעה, אך 33% מהבנות לאמהות אלה טוענות שלא שוחחו עם אמהותיהן. מקרב האמהות שאינן יודעות אם בנותיהן מקיימות יחסי מין 85% מבנותיהן אכן ציינו כי לא שוחחו עם אמהותיהן על אמצעי מניעה.
שיעור נמוך מהאמהות אינן יודעות האם לבתן יש חבר כאשר רוב בנות לאמהות אלה (76%) אכן לא שוחחו עם אמותיהן על אמצעי מניעה.