שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה שולמית וסרקרוג דחתה (יום ה', 25.9.08) ערעור של עורך דין, יאיר זורע, על סירובו של פקיד השומה בחדרה להכיר בהוצאותיו על לימודים אקדמיים לצורכי מס. השופטת פסקה כי על עניין זה חל פסק הדין התקדימי של בית המשפט העליון, שקבע כי מימון שכר לימוד לתואר אקדמי לעובדים בבנק הוא טובת הנאה החייבת בניכוי מס במקור (הלכת יהב). עו"ד זורע חויב לשלם למדינה הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסך 10,000 שקל. הסכום ישולם תוך 30 ימים מהיום.
עו"ד זורע יצא ללימודי תואר שני בארה"ב בשנים 2003-2002 ושילם שכר לימוד בסך 32,000 דולר, וכן היו לו הוצאות על ספרי לימוד, שכר דירה, מזון ומחיה בסך כ-25,000 דולר. בשובו לארץ
החל לעבוד במשרד רואה חשבון במחלקת המיסוי. הוא טען כי יש להכיר לו במחצית ההוצאות בשנות המס 2003-2002, בנימוק שיש לראות בלימודים "שמירה על הקיים", וזאת בניגוד לטענת פקיד השומה, באמצעות עו"ד רונית ליפשיץ, כי בהשגת תואר אקדמי יש ערך מוסף, שבגללו יש לסווג את ההכשרה כ"נכס אישי".
בפסק הדין, שקיבל את עמדת פקיד השומה, כתבה השופטת וסרקרוג כי לפי הלכת בית המשפט העליון בפסק דין יהב, תואר אקדמי, מעצם טיבו, מקנה ללומד "מעמד" בשוק העבודה, שאינו קשור בהכרח לתוכן הלימוד. השופטת כתבה כי יש דמיון רב בין העבודות בפרשה ההיא לבין עניינו של זורע. בפסק דין יהב דובר על 44 עובדים של הבנק שברובם למדו לקראת תואר ראשון או שני במינהל עסקים, במימון הבנק, בלא שנעשה ניכוי מס.
תואר אקדמי הוא הון פרטי הבנק טען כי נדרש - עקב הסדר בינו לבין החשב הכללי למתן שירותים בנקאיים - לבצע שינוי דרסטי בפעילותו ובסוג השירותים שהוא נותן. כדי לבצע שינויים אלה היה עליו לשדרג את רמתם המקצועית של עובדיו, ועל כן עודד אותם לצאת ללימודי תואר בתחומי בנקאות, מינהל עסקים, כלכלה, חשבונאות ומחשבים. הנהלת הבנק בדרגים הבכירים אישרה 75% מהוצאות המימון, מתוך ההנחה שבהשגת תואר אקדמי יש גם "הנאה אישית" לעובד שאינה ראויה ניכוי מס. עוד הודגש, כי מי שלא למד לימודים בעלי אופי בנקאי, לא זכה למימון, וכי לאחר תום הלימודים, ובתמורה להשתתפות במימון, התחייבו העובדים לתקופת עבודה בבנק של 3 חודשים על כל 1,000 שקל מימון. בנסיבות אלה, טען הבנק, יש לראות במימון האמור הוצאה מוכרת למעביד.
אולם פקיד השומה בירושלים טען כי מבחינה עובדתית, הבנק לא דרש תואר אקדמי להעסקת עובדים, חוץ מכמה תפקידים. לטענתו, רכישת תואר אקדמי היא בגדר רכישת הון פרטי, שהיא טובת הנאה, לפי לפקודת מס הכנסה, ולכן זו הכנסה שיש לנכות במקור את המס בגינה. עמדה זו התקבלה כאמור בבית המשפט העליון.
