הסנט בוושינגטון אישר (יום ד', 1.10.08) הסכם היסטורי הפותח לפני הודו סחר גרעיני עם ארה"ב, בראשונה מאז עשתה הודו ניסויים גרעיניים לפני כ-30 שנה. החלטת הסנט נותנת לממשל היוצא של הנשיא ג'ורג' בוש הישג מדיני חשוב בחודשים האחרונים לכהונתו.
החוק המאשר את ההסכם אושר ברוב של 86 נגד 13, ויוגש כעת לחתימתו של הנשיא. בוש ושרת החוץ קונדוליזה רייס, לחצו קשה לאישורו החל מתחילת הקדנציה השנייה שלו.
ההסכם, שעורר התנגדות חריפה של מומחים לבעיית הפצת הנשק הגרעיני, מכיר בהודו דה פקטו כמעצמה גרעינית, אף שהודו מעולם לא חתמה על האמנה למניעת הפצתו של נשק גרעיני. עד כה נאסר על הודו סחר גרעיני בעולם, והדבר גרם למחסור באורניום לתחנות הכוח הגרעיניות הפועלות בתחומה ולקושי להשיג טכנולוגיה גרעינית.
הממשל האמריקני טען כי העסקה החדשה תעמיד חלק ניכר מתעשיית הגרעין של הודו - אף שלא את המתקנים המייצרים חומרים לנשק גרעיני - תחת פיקוח בינלאומי.
עם זאת, טענו התומכים כי העסקה תעזור להודו להיות מעצמה עולמית אחראית ולגבש את הקשרים בין שתי הדמוקרטיות הגדולות שיחסיהן היו עד כה מתוחים ביותר. עם הסכם בידיה, מתכננת הודו להוציא בשנה הבאה 14 מיליארד דולר על כורים וציוד גרעיני אחר. הספקים העיקריים יהיו צרפת ורוסיה, אך אישור ההסכם בסנט פותח לפני ארה"ב את האפשרות לתפוס את מקומן בשנים הבאות.
בחברת ישראל ופקיסטן כאמור, ההתנגדות להסכם קשורה לנשק הגרעיני שפיתחה הודו. דריל קימבל, מנכ"ל האגודה להגבלת החימוש, מגדיר את ההסכם "אסון לאי-הפצה". הודו, יחד עם פקיסטן וישראל, מעולם לא חתמו על האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני. הודו ניהלה ניסויים גרעיניים ב-1974 וב-1998, על אף הזעם הבינלאומי, והמשיכה לייצר חומרים בקיעים. קימבל אומר כי העסקה "אינה מביאה את הודו לזרם מרכזי של אי-ההפצה", משום שהיא יוצרת פטור חריג למדינה ספציפית מהתקנים שארה"ב עשתה מאמצים של עשרות שנים לביסוסם, בנושא אי-ההפצה.
ההסכם היה שנוי במחלוקת בתוך הודו ובשלוש השנים שחלפו נראה היה ששבק חיים כמה פעמים. ראש ממשלת הודו מנמוהן סינג סיכן הקיץ את ממשלת הקואליציה שלו כאשר השלים את העסקה לפני סיום כהונתו של בוש. המפלגות הקומוניסטיות, שחששו כי ההסכם יפגע בריבונותה של הודו, פרשו מהממשלה, ואילצו את סינג לחפש שותפים חדשים לקואליציה כדי להישאר בשלטון. ברגע שהקים סינג קואליציה חדשה, פתח ממשל בוש במסע לחצים להשיג אישור סופי לעסקה בקונגרס.
מתנגדי ההסכם טענו במרירות שבחפזונו עשה הממשל ויתורים החורגים מהחוק מ-2006 שנתן אישור ראשוני להסכם. אבל ההסכם זכה לתמיכה של שני המעומדים לנשיאות, ברק אובאמה וג'ון מק'קיין, שרצו להשתמש בה כמנוף בדרך לניצחון. בית הנבחרים אישר את ההסכם בשבת, ברוב של 298 נגד 117.
בחודש שעבר, לאחר לחץ כבד של ארה"ב, אישרה קבוצת 45 המדינות, השולטת בסחר בציוד גרעיני ובחומרים גרעיניים, את הסחר עם הודו. רייס ודיפלומטים אמריקניים היו צריכים להתגבר על חשדנותן של רבות מחברות הקבוצה, שכל אחת מהן מוסמכת להטיל וטו על ההסכם.
התנאי של אי-ניסוי גרעיני לא עבר האישור היה בבחינת מפנה עצום, שכן לאחר הניסוי שעשתה הודו ב-1974, ארגנה ארה"ב את קבוצת הספקיות כדי לסתום את כל החורים שהיו יכולים לאפשר להודים לקדם את תוכנית הנשק הגרעיני שלהם במסווה של שיתוף פעולה גרעיני לצרכי שלום. הפיקוח של הקבוצה היה כה יעיל שהשימוש שעשתה הודו בכוח גרעיני היה מוגבל ביותר, והסתכם ב-3% מתפוקת החשמל שלה.
בהודו, דרשו סינג ועוזריו כי העסקה לא תגביל את זכותה של המדינה לעשות ניסויים גרעיניים ותספק אספקה בלא הפרעה של דלק לכורים הגרעיניים בהודו.
בהתכתבות פרטית עם הקונגרס, שפורסמה בחודש שעבר, התחייב הממשל כי ארה"ב תפסיק את הסחר הגרעיני עם הודו אם תעשה הודו עוד ניסוי גרעיני. ואולם הממשל סירב להוסיף סעיף ברוח זו גם לנוסח החלטת קבוצת ה-45, ותיקון לחוק האמריקני שהיה הופך את התנאים הללו למפורשים לא עבר בהצבעה ביום ד' בסנט. הסנטור ריצ'רד לוגאר, הרפובליקני הבכיר בוועדת החוץ של הסנט, טען כי התיקון היה מיותר משום שעל-פי חוקי ארה"ב העסקה תבוטל ברגע שהודו תבצע עוד ניסוי.