שכחנות לא קבועה לא רק מתסכלת - היא עלולה גם לאותת על איבוד נפח המוח.
על-פי ממצאי מחקר שנעשה לאחרונה, למרות שלאנשים לא היו קשיי זיכרון במבחנים הבודקים דימנציה, הם עדיין עלולים לסבול מנפח מוח קטן יותר באזור ההיפוקמפוס - חלק של המוח החשוב לתהליכי הזכרון ואחר האזורים הראשונים הניזוקים כתוצאה ממחלת אלצהיימר.
לצורך המחקר, בדקו החוקרים 500 חולי חוץ במרפאה נוירולוגית. 453 מבין 500 המטופלים דיווחו על בעיות זיכרון או חשיבה אירעיות, כמו לדוגמא שיכחה של פגישות או אי יכולת להיזכר בשם של חבר. החוקרים סרקו את מוחם של כל 500 החולים כדי למדוד את גודל ההיפוקמפוס.
הם גילו כי נפח ההיפוקמפוס היה בממוצע 6.7 מילימטרים אצל אלו עם בעיות שיכחה ארעיות, בהשוואה ל-7.1 מילימטרים אצל אנשים שלא סבלו מבעיות זיכרון.
תלונות מקריות וסובייקטיביות אלו של זיכרון יכולות להיות הסימנים המוקדמים לבעיות הקשורות לכישורי זיכרון וחשיבה. החוקרים הצליחו לגלות כי תלונות סובייקטייות אלו קשורות לנפח מוח קטן יותר. מאחר שהדרדרות בזיכרון היא מצב שכיח, עדיין נדרש מחקר נוסף כדי שניתן יהיה להשתמש בתלונות אלו מבחינה דיאגנוסטית.
כדי לחקור לעומק את הקשר האפשרי לנפח המוח, החוקרים יעקבו אחר החולים עוד מספר שנים כדי לעקוב אחר התפתחות מחלת אלצהיימר.