שר האוצר, רוני בר-און, ונגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, גיבשו תוכניות מגירה האמורה להיות מופעלת בשעת חירום - המוגדרת באופן כללי כאירוע של קריסת בנק בישראל או התמוטטות בית השקעות גדול עם פוטנציאל לפגיעה במאות אלפי חוסכים.
גופי הרגולאציה הכלכליים נערכים למתן גיבוי לכך בהיקף העשוי להגיע ל-10 מיליארד שקל. נזכיר כי הממשל האמריקני קיבל אישור ומתחיל ביישום תוכנית הצלה כלכלית בהיקף 700 מיליארד דולר.
במשרד האוצר ובבנק ישראל מבהירים הבוקר (יום ג', 7.10.08) כי בשלב זה ובשלב הנראה לעין אין סיבה להפעיל את התוכנית - או אלמנטים ממנה - מכיוון שישראל נותרה למעשה "אי של יציבות" בעוד שהשווקים וחברות ענק קורסים בארצות הברית, באירופה ובאסיה. בבנק ישראל מעריכים כי היציבות היא תולדה של פיקוח יעיל על המערכת הבנקאית, כולל מעקב רצוף ופרטני בשנה האחרונה - ודיונים רצופים מאז החל המשבר ארצות הברית. על-פי הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, ידין ענתבי, אין סכנה לקריסת חברת ביטוח או בית השקעות.
באוצר ובבנק ישראל מצהירים היום כי ישקלו היטב ולא ימהרו להתערב באופן ההשקעות בשוק ההון והפיננסים בישראל. הגופים דוחים ביקורת מצד אלה הטוענים כי היה עליהם להתחיל לנקוט בצעדים שמטרתם למנוע גלישה למיתון. מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, אמר בראיון לגלי צה"ל בתגובה לביקורת בשוק ההון על הימנעות המשרד מנקיטת צעדים כי "כרגע עדיין אין מקום להתערבות הממשלה, אנחנו נכונים גם למצב שניאלץ לעשות זאת - אבל כרגע אין סיבה ליצור תסריטי אימים אלא לעקוב אחרי מה שקורה".
לדברי אריאב, המשק הישראלי נכנס למשבר במצב טוב ביחס לעולם, ולכן הסיכויים למיתון נמוכים יותר. נזכיר, כי גם בנק ישראל מתייחס לאפשרות ההרעה כאל האטה ולא מיתון. אך אריאב מכיר בכך שצפויה בלימה בצמיחה: "אנחנו רואים האטה בקצב גביית המיסים השנה, וככל הנראה המגמה הזאת תימשך גם בשנה הבאה". גורמי האוצר "מיישרים קו" עם עמדת השר בר-און, שקרא לציבור לא להיגרר לבהלה, והבטיח כי יינקטו מהלכים "בזמן ובמקום הנכון".
החשב הכללי, שוקי אורן, אומר כי "ברור שכשהשוק יורד לא הכל בסדר וברור שגם החיסכון נפגע, אך צריך להבחין היטב בין מה שקורה בישראל לבין העולם". "בעת הזאת אין סימן לדאגה ממשית", אמר בתחילת השבוע בר-און בישיבת הממשלה.
יו"ר העבודה לשעבר, עמיר פרץ, קרא הבוקר לממשלה "לחדול משתיקתה ולאשר כי ברשותה תוכניות מגירה לשעת חירום". בראיון לרשת ב' הציג "תוכנית הגנה כלכלית" הכוללת הרחבת רשת הביטחון לקרנות הפנסיה, היערכות לקראת ההאטה והשקעת משאבים בתשתיות. הוא אף הציע את עצמו כמתאם בין הגורמים השונים לצורך מציאת פתרון למשבר הכלכלי.
