אחת השאלות המטרידות ביותר את האמריקנים בימים אלה, עשויה להטריד גם את תושביהן של מדינות אחרות בעולם עם החרפת המשבר הפיננסי: האם שקיעתה הכלכלית של מדינה או עיר, לתהום כלכלית שלא הייתה עמוקה כמוה זה עשרות שנים, עלולה להחזיר אליה את הפשע במלוא חומרתו? דעותיהם של המומחים חלוקות, אומר (יום ו', 10.10.08) העיתון ניו-יורק טיימס בכתבה על הסוגיה.
בפעם האחרונה שבה התרסקו המניות בוול סטריט, ב-1987, הייתה גאות אדירה בפשע וניו-יורק הייתה עדה לשיאים של מעשי רצח. המשבר הפיננסי הקודם, בשנות ה-70, הוביל לנטישה של שכונות, עזיבת בתי ספר ושיעורי פשיעה מזעזעים. מספר מעשי השוד גדל באותן שנים למספרים שלא ייאמנו. ב-1981, שנת השיא, היו בניו-יורק 107,495 מעשי שוד, ממוצע של 294 שדידות ביום. לשם השוואה, מספר מעשי השוד שדווחו בשנה שעברה בניו-יורק היה 21,787, המספר הנמוך ביותר בהיסטוריה המודרנית של העיר.
"בכל מיתון כלכלי מאז סוף שנות ה-50 גדלה הפשיעה, במיוחד בעבירות רכוש ושוד, שהן התגובה הברורה ביותר להידרדרות המצב הכלכלי", אומר ריצ'רד רוזנפלד, סוציולוג באוניברסיטת מיזורי-סיינט לואי. "בדרך כלל חולפת שנה בין המשבר הכלכלי לבין הגאות בפשיעה".
בניו-יורק נרשמה ב-15 השנים האחרונות ירידה קיצונית בפשיעה, אבל גם במהלך כל השנים האלה התווכחו כלכלנים וסוציולוגים עד כמה ניתן לייחס את ההצלחה בדיכוי הפשיעה לשיטות השיטור החדשות ועד כמה ניתן לייחסן לגורמים האחרים, ובכללם ההתאוששות הכלכלית.
אם תוכח כעת אמיתות התחזיות החמורות על הקשיים הכלכליים הצפויים, ניו-יורק עשויה למצוא בניסוי בזמן אמת את התשובה מי צדק בוויכוח, והניסוי יתנהל עם כוח משטרה קטן בהרבה מזה שפעל בעיר ב-2001.
בתים ריקים קוראים לגנבים מפכ"ל המשטרה של ניו-יורק, ריימונד קלי, אומר כי אינו מוכן "לחתום על הדעה שיש קשר הדוק בין הקשיים הפיננסיים של העיר לבין הביטחון". לדבריו, קיים דיון בשאלה זו עם קציניו בו הוחלט שלא לשנות את מדיניות המשטרה, למרות המשבר. בלוס אנג'לס אומר מפקד המשטרה ויליאם בראטון, כי קליפורניה נאבקת בכלכלה מידרדרת זה זמן מה אך אין כל עלייה משמעותית בפשיעה.
לעומתם אומר מפקד משטרת פרובידנס, שברוד איילנד שהוא מבחין באחרונה בתפנית לרעה. שכונות משתנות משום שבעלי בתים מפנים אותם עקב אי-עמידה בתשלומי משכנתאות. יותר צעירים נראים ברחובות, סימן לאבטלה הגוברת. מכבי האש מוזעקים פעמים רבות לבתים מהם נגנבו צינורות נחושת, משום שגניבות כאלה גורמות הצפות.
"לעוני יש השפעה עצומה הן על רוח האדם והן על הפשיעה, וזה מוחשי", אמר קצין המשטרה מפרובידנס, לאחר שובו בכינוס מפקדי משטרה מרחבי ארה"ב שדנו בוושינגטון בסוגיית הפשע והכלכלה.
סקר שנערך בשבוע האחרון של יולי לקראת הכנס בקרב 200 גופי אכיפת חוק בארה"ב, מלמד שכמעט 40% מגופים אלה אומרים שהמשבר משפיע על פעילותם, בין בהפסד הכנסות ממסים ובין בגידול בפשיעה סביב הבתים שפונו במשבר המשכנתאות. בסנטה אנה שבקליפורניה, למשל, אומרת המשטרה כי הבתים הרבים העומדים ריקים מושכים אליהם כנופיות פשע ופרוצות.
ראיונות עם קרימינולוגים, כלכלנים ומפקדי משטרה, בניו-יורק ובמקומות אחרים בארה"ב, מלמדים כי המיתאם בין המשבר בכלכלי לבין הפשע הגואה אינו ברור. זה מזכיר את ימי השפל הכלכלי הגדול, שבהם שיעור הפשע דווקא ירד לעומת המצב בתקופת איסור המשקאות החריפים שקדמה לו, ושבה שגשג הפשע המאורגן.
במשבר - יש פחות תקציב למשטרה "ניתן לראות קשר חזק בין ירידת שכר וגידול באבטלה בקרב אנשים בעלי השכלה נמוכה לבין שיעורי הפשע, שנוטים אז לעלות", אומר פרופ' ברוס ויינברג, כלכלן מאוניברסיטת אויו סטייט, שחקר את הנתונים בשנים 1997-1979.
אבל גם כאן מגיעים אחרים למסקנות שונות. למעשה, טוענים כמה מהחוקרים שדווקא בתקופות של גאות כלכלית, יש סכנה רבה יותר של פשע. יותר אנשים מהלכים אז ברחובות, נושאים סלי קניות, עומדים ליד הכספומטים או מחנים את מכוניותיהם היקרות. "דבר אחד שאנחנו יודעים בוודאות הוא שמעשי שוד מתרחשים דווקא באזורים שבהם יש בנקומטים או חנויות נוחות", אומר פיטר מנינג, פרופסור למשפט פלילי באוניברסיטת נורת'איסטרן.
בעיר כמו ניו-יורק, שהייתה כה תלויה בענף הפיננסים, המשבר שהיכה בשווקים יורגש בכוח העבודה הלא מיומן המזין את השווקים, כגון ענפי השירותים, התחבורה והשליחויות.
אבל יותר מהשאלה אם יש קשר בין המשבר לבין הפשיעה, מטרידה את המשטרה יותר השאלה מה תהיה השפעת המשבר על תקציביה, וכתוצאה מכך על יעילותה. בזמנים קשים מבחינה כלכלית, אין סיכוי לתקציבים גדולים. ב-31 באוגוסט שירתו במשטרת ניו-יורק 36,265 שוטרים, ב-4,000 פחות מאשר בימי השיא של שנת 2000. באחרונה ביקשה העירייה מהמשטרה לבצע קיצוץ בכוח האדם שלה בשווי כספי של 94 מיליון דולר, שהם 2.5% מסך התקציב המשטרתי, לשנת הכספים המסתיימת ביוני.