קריית האמנים של צפת התייתמה בסוף השבוע מאילנה פרנקל-פרנל, בעלת המוזיאון הנושא את שמו של יצחק, בן-זוגה המנוח, צייר מחונן ועתיר-מוניטין בארץ ובעולם.
הייתה זו אילנה שהשכילה לטפח במו ידיה האמונות את מה שהייתה בעבר הרחוק גלריה קטנה ולהפוך אותה, במרוצת השנים, למוזיאון הדגל ולאחד מאתריה המרכזיים של העיר הגלילית.
בחייה ובמותה הייתה אילנה דמות הירואית: אשת מאבקים ללא חת, שמעולם לא ידעה להרים ידיים: כך הצטיירה כיקירתו הנאמנה של פרנל, מורה דרכם של רבים מצייריה המחוננים של ישראל, כשהשכילה לפלס לו את דרכו האמנותית בארץ ובעולם, גם כשהייתה זו דרך-חתחתים קשה מנשוא ורצופה מהמורות, עד לפריחתו ולשיגשוגו המלאים; וכך הצטיירה גם במאבק העיקש שניהלה, בגבורה עילאית, במחלתה הארורה וחשוכת המרפא.
עד יומה האחרון ניהלה אילנה, גם ממיטת-חוליה, את מוזיאון פרנל, שכיית החמדה האהובה עליה, בגאווה וביד רמה, כשלצידה ניצב, כל העת, ללא חת, בן-זוגה לחיים, יעקב חדד, בעצמו איש-אמנות ברוך-כשרון ובעל-גלריה בקריית האמנים.
במאמץ משותף עלה בידי השניים להפוך את מוזיאון פרנל לבית הנכות הראשון במעלה של צפת. הגם שידע בעברו ימים טובים יותר, הוא נותר גם בעצם הימים האלה מוקד עליה לרגל להמוני מבקרים מהארץ ומהעולם, הממשיכים לרכוש בו את יצירות המופת המפארות אותו.
קריית האמנים של צפת התייתמה, אומנם, מאילנה, נושאת הדגל של מוזיאון פרנל, אבל זיכרה ימשיך להיות חקוק עמוק בליבה גם להבא.
