בעז הרטבי, תבע את הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ בבית המשפט השלום בתל אביב בסכום של 637,616 שקל בגין נזקים כספיים שנגרמו לו.
מכתב התביעה עלה שבשנת 2001, הרטבי נכנס לעסקות מט"ח עתידי מסוג: FORWARD לאחר ששוכנע על-ידי נציג הבנק חרף אי הבנתו בתחום. "הייתה התחייבות מצידי למכור לבנק מיליון דולר לפי שער מוסכם של 4.17 שקל עד לתאריך 1/1/02 שיירכש בשוק החופשי והסיכון היה בהפרשי השערים". לדבריו, סוכם עם הבנק שאם שער הדולר בשוק החופשי יהיה נמוך מ-4.17 שקל לדולר הוא ירוויח ואם היה גבוה הוא יפסיד. כמו-כן נדרש להפקיד תיק ניירות ערך שניהל בבנק, בשווי של 100 אלף דולר, כביטחונות.
"הבנק התחייב שאם שער הדולר יעלה על 4.4 שקל לדולר תיסגר העסקה באופן חד-צדדי ותקרת ההפסד שלי תהיה בשווי הביטחונות". לטענת הרטבי, בחודש ספטמבר 2001, לאחר הפיגוע במגדלי התאומים, עלה שער הדולר מעל 4.4 שקל לדולר ולמרות זאת הבנק לא סגר את העסקה ולא פעל בהתאם להוראותיו וגרם לו לנזק כספי. "ביום 1/4/02 סגר הבנק את העסקה בשער דולר של 4.779 שקל לדולר ונגרמה לי יתרת חוב בשיעור של 191,000 שקל. בשלב זה המשיך הבנק לפעול על דעת עצמו ומימש את תיק המניות שלי. כמו-כן נוצרה ריבית על יתרת החובה בחשבון העו"ש". הרטבי התרעם על שהבנק סגר, על דעת עצמו, רק 300,000 דולר מתוך הפוזיציה.
בכתב ההגנה הכחיש הבנק את טענותיו של הרטבי ולדבריו, הלה בקיא בעסקות מט"ח והשלכותיהן. "ביום 1/4/02 עקב חוסר משמעותי בביטחונות התובע, סגרנו את העסקה. הפקידים פעלו במיומנות ובמסירות והתובע ניהל את ענייניו תוך הסתמכות על הידע והניסיון הרב שרכש בפעילותו האישית בשוק ההון במשך שנים". הבנק הכחיש שסיכם עם הרטבי שהעסקה תיסגר בשער של 4.4 שקל לדולר. "העסקות לא היו מוגבלות בשער או בזמן ושיעור הביטחונות אינו מהווה את תקרת ההפסד האפשרית". הבנק הדגיש שיתרת החובה בחשבונו של הרטבי, נבעה מהפסדיו בעסקות נשוא התביעה ובשל עסקה נוספת שמועד פירעונה הגיע.
בפסק דין שניתן לפני שבוע וחצי, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת רונית פינצ'וק-אלט, את התביעה וחייבה את הרטבי, לשלם לבנק 40,000 שקל הוצאות ושכר טירחת עו"ד. "אציין כי מחומר הראיות עולה שהמציאות אינה כגרסת התובע וכי הוא היה בקיא בעסקות שוק ההון". לדבריה, הרטבי לא הוכיח שנכנס לעסקה בשל שכנועו של נציג הבנק או כל גורם אחר מטעם הבנק. כמו-כן לא הוכיח שהבנק פעל בניגוד להוראותיו, על דעת עצמו וללא אישורו. "התובע היה ער למכירת 300,000 דולר ולהמשך הפעילות בחשבון. הוא לא מחה על כך ולא על המשך הפעילות בעסקה זו, היינו על כך שלא נסגרה כל הפוזיציה בחשבון בניגוד להוראותיו הנטענות".