אם אתם במקרה לא הורים, לא בני 12, נספר לכם שסרטי "היי סקול מיוסיקל" הראשונים, החלו כסרטי טלוויזיה של ערוץ דיסני בארצות הברית. הם זכו לרייטינג גבוה מאוד ועם הזמן לקהל עצום של מעריצים (שהוא בעיקר מעריצות). אצלנו בארץ הסרטים הראשונים גם הוקרנו בטלוויזיה אבל, ואולי בעיקר, יצאו בדי.וי.די מורחבים בהם הילדים יכולים לראות סרטוני מאחורי הקלעים ואפילו ללמוד את צעדי הריקוד של חלק מהשירים.
התופעה של "היי סקול מיוזיקל", החלה כרעיון בסלון ביתו של המפיק ביל בורדן. "רציתי לעשות מחזמר שאוכל לצפות בו עם ילדי. זה עד כדי כך פשוט", הוא אומר.
אמנם סרטים מוזיקליים זכו לעדנה בשנים האחרונות בזכות סרטים למבוגרים כמו "שיקאגו" ו"מולין רוז'", אך אף אחד לא יצר סרטים מוזיקליים לנוער. "ההיסטוריה של הקולנוע מלאה במיוזיקלס לבני עשרה", אומר בורדן. "הסרטים שגדלנו עליהם כמו 'סיפור הפרברים', 'צלילי המוזיקה' ולאחר מכן 'גריז' - כולם היו מיועדים לאנשים צעירים".
כך נולד פרויקט "היי סקול מיוזיקל", והרעיון לסיפור החל להתגבש. הבמאי רב הכישורים קני אורטגה הצטרף להפקה בשלב זה. "קני היה מושלם לתפקיד הבמאי", אומר בורדן. "הוא מוזיקאי. הוא רקדן גדול. הוא כוריאוגרף. הוא שחקן. יותר מכל אדם אחר בעולם הוא יכול לקחת קונספט ולהקים אותו לחיים כמחזמר. הוא תופעת טבע מדהימה".
"כל מה שניסיתי לעשות עם 'היי סקול מיוזיקל' זה ליהנות מלספר סיפור דרך נקודת מבט של מחזמר בדרך קלילה וחמימה בלי לסבך מדי את העלילה והדמויות", אומר אורטגה. "אני פשוט מנסה להחיות אותו עם כמה שיותר כיף, שמחה, צבע וריגושים".
התופעה של "היי סקול מיוזיקל" רשמה לזכותה הישגים מרשימים ביניהם שידור הכבלים הנצפה ביותר, שני סרטי ערוץ דיסני הנצפים ביותר, שני תקליטי מולטי-פלטינום לפסי הקול, מסע הופעות, הצגות (כולל בגרסה עיברית) מופע החלקה על הקרח, אינספור פרסים ושבחים וכמובן, מקור השראה לבני נוער ברחבי העולם.
המעבר של "היי סקול מיוזיקל" מערוץ דיסני לקולנוע היה חלום שהתגשם עבור אורטגה. "תמיד רציתי לביים מיוזיקל למסך הגדול", הוא אומר. "היי סקול מיוזיקל 3 מציג קטעי מוזיקה גדולים יותר, כוריאוגראפיות מורכבות יותר, עם יותר רקדנים, סטים גדולים יותר, עם יותר פרטים ותלבושות נפלאות".
"הדבר הראשון שקני אמר היה אני לא רוצה לעשות שוב את מה שעשינו בשני הסרטים הראשונים. אני רוצה להישאר נאמן להרגשה של היי סקול מיוזיקל אבל אני רוצה לתת לילדים האלה לגדול", ניזכר המפיק בורדן. "הם הבוגרים של בית הספר, אז בואו נראה את הלחץ שיש על תלמידי השנה האחרונה, הנשף, הבגרויות, טקס הסיום והפרידה. יש איזון - אנחנו יוצרים קומדיה מיוזיקלית אבל אנחנו רוצים לעגן אותה במציאות רגשית".
