ביום ד' האחרון, העבירה הכנסת בקריאה ראשונה את חוק תעודות הזהות הביומטריות. אם יתקבל החוק, נוכל ליהנות מתעודות זהות שיכללו מעבר לתמונות הפספורט גם טביעות אצבעות. התוצאה תהיה תעודות זהות אמינות וקשות יותר לזיהוי, מה שעשוי למנוע או לפחות להקשות על גניבת זהות, ולאפשר לנו לבצע פעולות ברשת בלי לעמוד בתורים ארוכים. עם-זאת, יש הטוענים כי מדובר בפגיעה חמורה בפרטיותנו.
מאגר ביומטרי - זה דמוקרטי? מעבר לתעודות הזהות החכמות, החוק כולל גם הצעה להקמת מאגר ביומטרי, ראשון מסוגו בעולם המערבי. לא בטוח שיש מה להתגאות בכך, מאחר ומדינות מערביות רבות מתנגדות לרעיון זה, בעוד שדווקא מדינות טוטליטאריות תומכות במאגרים שכאלה.
מומחים בתחום המשפט וזכויות האזרח כבר מזהירים כי לחוק שכזה יש פוטנציאל לפגיעה משמעותית בזכות לפרטיות. ארגונים כמו האיחוד האירופי וה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, אליו מעוניינת ישראל להתקבל) מקפידים מאד על נושא השמירה על הפרטיות, מה שמציב את ישראל בחברת מדינות שלא מקפידות דווקא על פרטיות אזרחיהן, בלשון המעטה.
כמה זה עולה? כדאי גם להתייחס לשאלת המחיר, מאחר והקמת מאגר ביומטרי והפקדת תעודות זהות חכמות צפוי לעלות למדינת ישראל כמה מיליארדי דולרים. בנוסף, הקמת מאגר ביומטרי ושימוש בתעודות זהות חכמות עלול לאפשר למדינות אויב לגנוב מידע על כל אזרחי ישראל בבת אחת, כולל על אנשי צבא וממשל מובילים.
נושא תעודות הזהות החכמות "מתגלגל" בעצלתיים כבר כעשור, ויישומו (מעבר לשאלת הפרטיות והפגיעה לכאורה בדמוקרטיה) לא נראה קל או פשוט. האם החוק יעבור? נחכה ונראה.
