בניסיון כמעט נואש להרתיע את הציבור האמריקני מלבחור במועמד הדמוקרטי ברק אובמה לנשיא, הרפובליקנים מתמקדים כעת באזהרה: הרוב הדמוקרטי בקונגרס יזכה בבעל ברית דמוקרטי בבית הלבן, ולא יהיה מי שיעצור בעד שילוב כזה של זרוע מבצעת ומחוקקת מאותה מפלגה. הם יעלו את המסים, ירחיבו את הערבות הממשלה במשק, ומי יודע מה עוד!
אבל פרשנים מציינים כי הרפובליקנים כנראה שכחו מי שלט בבית הלבן ובקונגרס בקדנציה הראשונה של הנשיא בוש. לצד הנשיא הרפובליקני היה אז קונגרס רפובליקני ובכל זאת, הפעילו אז הרפובליקנים פיקוח מועט בהרבה על הנשיא בוש מאשר על קודמו קלינטון, שאותו רצו להדיח ממשרתו.
יתר על כן, מזכירים הפרשנים, ארה"ב "שרדה" 34 נשיאים, מג'ורג' וושינגטון עד ג'ורג' בוש (בראשית שלטונו), שמפלגתם שלטה גם בקונגרס.
ג'ון מקיין ואנשיו מרבים להזהיר שאובמה כנשיא, הארי רייד כמנהיג הרוב בסנט וננסי פלוסי כיו"ר בית הנבחרים, יהיו שלישייה של ליברלים, התומכים בהטלת מסים ובהגדלת הוצאות הממשל, וכי מצב כזה יזרע מהומה במשק.
"הם באים", אומר קריין בעל קול מפחיד בסרטון פרסומת של מטה מקיין ששודר בשבוע שעבר. "הליברלים הנוראים מאיימים להשתלט על וושינגטון", אומר הקריין, ועל המסך נראה הקפיטול תחת ירח מלא. "בלי איזונים. בלי בלמים. אג'נדה ליברלית כל כך מפחידה שהשלכותיה יורגשו דור שלם".
במכתב ששלח מקיין לצורך גיוס הון, כתב: "אסור לנו לתת לדמוקרטים אובמה-ביידן להפוך את ארצנו מארץ ההזדמנויות לארץ התרומות הממשלתיות", תוך רמיזה לשלישיית תומכי המסים: אובמה-פלוסי-ריידר.
איך הכשיל קונגרס דמוקרטי את קלינטון לא ברור עד כמה המסר הזה משפיע על הבוחרים. לפי סקר של מכון גלופ באוקטובר, העדיפו 57% מהנסקרים קונגרס דמוקרטי אם ייבחר מקיין. אך כאשר נשאלו מה יעדיפו אם ייבחר אובמה, היה שיעור המעדיפים קונגרס רפובליקני שווה לזה של המעדיפים קונגרס דמוקרטי.
סקרים אחרים מצאו כי המצביעים מעדיפים בדרך כלל קונגרס דמוקרטי ואינם חד-משמעיים כאשר הם נשאלים על דעתם לגבי קונגרס ונשיא ממפלגה אחת. סקר של NBC-וול סטריט ג'ורנל שנערך בראשית אוקטובר, קובע כי 48% מהנשאלים סבורים שמוטב שמפלגות שונות ישלטו בבית הלבן והקונגרס. 41% אמרו כי מוטב שמפלגה אחת תשלוט בבית הלבן ובקונגרס.
את הרעיון של סכנה אם ישלטו הדמוקרטים בשתי זרועות הממשל מביעים שוב ושוב מועמדים רפובליקנים. הדמוקרטים אומרים דווקא שנשיא וקונגרס דמוקרטיים יקלו עליהם לתקן את הליקויים במשק אחרי שנים של מאבק בין המפלגות.
ואולם האמת היא שגם אם אכן יהיו הנשיא והקונגרס דמוקרטיים, אין בכך כדי להבטיח נתיב חלק ובטוח לנשיא. בשנתיים הראשונות לנשיאותו של ביל קלינטון שלטו הדמוקרטים גם בקונגרס. כמעט מיד לאחר שנבחר נקלע קלינטון לקשיים, חלק מהם באשמתו. קשיים אלה הם שנתנו לרפובליקנים את היכולת, לאחר שהובסו בבחירות של 1992, לתכנן את ההשתלטות הראשונה של מפלגתם על הקונגרס אחרי 40 שנה.
