ח"כ לימור לבנת (הליכוד) עתרה לבג"צ (יום ב', 3.11.08) נגד ראש הממשלה, נגד ממשלת ישראל ונגד היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. זאת בדרישה להורות להם להשיב לאלתר מדוע הממשלה והעומד בראשה לא יפסיקו לאלתר לנהל מגעים מדיניים עם הרשות הפלשתינית ועם סוריה, בין במישרין ובין בעקיפין, למעט בעניינים דחופים וחיוניים - עד להקמת ממשלה בישראל שתהנה מאמון הכנסת.
עוד דורשת לבנת להורות להשיב מדוע אולמרט והממשלה לא יפסיקו לאלתר לנהל מגעים מדיניים בנוגע לרמת הגולן ולירושלים בתקופת כהונת ממשלת המעבר.
דרישתה של לבנת ביחס ליועץ המשפטי לממשלה היא שבית המשפט העליון יורה לו להשיב מדוע לא יורה לאולמרט ולממשלתו להפסיק לאלתר את המגעים המדיניים. זאת לאחר שאתמול מזוז השיב למכתבה וענה שלא יתערב במהלכים המדיניים של הממשלה.
"מאחר שמדובר בעתירה דחופה ביותר, והתפרסם כי בכוונת משיב 1 [ראש הממשלה אהוד אולמרט, א.ו.] לפעול בעניינים האמורים בעתירה, בימים אלה ממש, מתבקש בית המשפט הנכבד להוציא צו על תנאי באופן מיידי, בו יורה למשיבים ליתן את תשובתם בזמן קצר. כמו-כן מתבקש בית המשפט הנכבד לדון ולפסוק בעתירה בדחיפות", כתבה לבנת לבית המשפט.
בנימוקי העתירה ציינה לבנת כי המשא-ומתן המדיני עם סוריה ועם הרשות הפלשתינית מתנהל לסירוגין במשך שנים רבות על-ידי ממשלות ישראל השונות וכי מדובר בתהליכים שתוצאותיהם עלולים להשפיע השפעה ניכרת על עתידה של המדינה במשך שנים רבות.
"המשך ניהול מגעים אלה בתקופה הקצרה שנותרה עד להחלפת הממשלה הנוכחית חורג ממתחם הסבירות", טענה. "לא קיים צורך ציבורי חיוני לנהל את המשא-ומתן בתקופה הקצרה שנותרה לממשלה זו, ואסור לנהל משא-ומתן כה חשוב וגורלי על-ידי ראש ממשלה מתפטר, כאשר נסיבות התפטרותו ידועות, וכאשר הוא לא עומד לשוב ולכהן כראש ממשלה לאחר הבחירות הקרובות".
לדבריה, עצם קיומו של המשא-ומתן ומתן האמירות הנאמרות במהלכו עלולים לכבול את ידיו של ראש הממשלה הבא ושל שרי ממשלתו. "האיפוק והריסון בהפעלת הסמכויות השלטוניות מחייבים את ראש הממשלה, שמכהן כראש ממשלת מעבר עד להקמת ממשלה חדשה, שלא לכבול את ידי הממשלה הבאה ולא לסיים בחיפזון תהליכים מורכבים המתנהלים בצורה כזו או אחרת במשך שנים", כתבה בעתירה.
יצויין כי באמירתה של לבנת שמדובר בהתנהלות החורגת ממתחם הסבירות רומזת לבנת לבג"צ שהוגש נגד אהוד ברק, אשר לאחר התפטרותו מראשות הממשלה לפני שמונה שנים המשיך לנהל משא-ומתן עם הפלשתינים. נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, קבע בפסק הדין כי בית המשפט יוכל להתערב במהלכים המדיניים אך ורק במקרה שבו מוכח שמדובר בחריגה מן הסבירות. עם זאת ציין שם שהגורם היחיד המוסמך לקבוע האם הייתה חריגה מן הסבירות או לא היא הכנסת.
