|
אמר וודי אלן כי ההבדל הגדול בין סקס בתשלום לסקס בחינם הוא שסקס בחינם עולה בדרך כלל הרבה יותר.
בין הפמיניזם בראשית דרכו לתנועות הנשים בישראל לא נותר דבר במשותף, בעוד הפמיניזם דרש בצדק רב ממוסדות החברה עיוורון מוחלט כלפי מינו של האדם וטען כי על האדם להתקדם בחייו בזכות מאמציו וכישוריו, תנועות הנשים בישראל דוחות בשתי ידיים כל דרישה לשוויון בין המינים, דורשות כיבודים ועוצמה שלטונית ונאבקות בכל כוחן כדי להותיר את הנשים בעמדת הקורבן המקופח.
אחת הדוגמאות המובהקות משתקפת בדרישת אבות רבים להיות שותפים מלאים לגידול ילדיהם גם אם בחרו להתגרש מאימותיהם. לכאורה, אפשר לחשוב כי תנועות הנשים תברכנה שהחיינו והגיענו לזמן הזה. אך ממש לא, למרבית התמיהה, הן דורשות לשמר את "חזקת הגיל הרך" הטוענת כי ילד עד גיל 6 הולך רק עם אימא ומקבע אותה אל תפקידה המסורתי כעטין במטבח ולגברים הרוצים לגדל את ילדיהם הרכים הן מפנות אצבע משולשת. גם כאשר קיימת נורמה ולא חוק לגבי ילדים מבוגרים יותר, גם שם הן אינן מוחות על כך שמוסדות המדינה משמרות את תפקידה המסורתי של האם, רחוק מכך
בישראל גברים ישרתו בסדיר זמן ממושך יותר מנשים, יסכנו את חייהם ושלמות גופם ונפשם עשרת מונים יותר ואף ימשיכו לשרת במילואים. בחייהם האזרחיים הגברים יחיו פחות מנשים בישראל אך ידרשו לדחות את פרישתם ב – 5 שנים ביחס לנשים, ישלמו מזונות ואילו הנשים תהיינה פטורות מכך, סרבניות גט תקבלנה מזונות אישה ואילו סרבן הגט יקבל רדיפה ומאסר, נשים תקבלנה הטבות במס וביטוח לאומי, והדובדבן שבקצפת הלאומית, נשים תוכלנה בהבל פיהן לחבל בחייו של גבר באמצעות תלונות שווא ללא מורא, מודרכות כיצד לפעול בטרם תגענה אל בית המשפט לענייני משפחה.
אבל נדבר על כסף: נשים אדוקות בחילוניותן ודרישתן לשוויון הופכות להיות בנות בית שני כאשר מדובר בכספי מזונות ילדים ומזונות אישה. המציאות היומיומית בה נשים מרוויחות לעיתים יותר מבעליהן (עדנה בקנשטיין שיאנית השכר לדוגמא), לא מזיזה לאיש. כיצד במדינה המקדשת שוויון בין המינים (לכאורה) שני מבוגרים יביאו ילד לעולם ורק אחד מהם ישא בתשלומי המזונות בגלל הביולוגיה שלו, הוא הרבה מעבר לשערורייה. מדובר בחרפה.
חרפה לא צומחת משום מקום; לתיוג אוכלוסיות נרדפות יש "בעלי זכויות" רבים בהיסטוריה: בתקופת העבדות עבדים בורחים לא היו תאבי חופש אלא היו "דרפטומנים" בעלי ליקוי פסיכיאטרי, הוא זה שגרם להם לברוח ולכן יש לרסנם בכח. אי שם במאה ה – 19 "היסטריה" הייתה מחלה שנבעה מהרחם ולפיכך כל הנשים היו בבחינת לוקות או בעלות פוטנציאל היסטרי. ברוסיה הסובייטית ובסין במאה ה – 20, מי אשר מנעמי המשטר לא נאים לחיכו הוא כמובן בבחינת מטורף גמור עם קבלות פסיכיאטריות או/ו פושעים, ולתורת הגזע שמור מקום מיוחד בפנתיאון החרפה. העומד בעמדת כוח מתייג כאוות נפשו וצרכיו. הלובי הנשי חזק כל כך עד כי ביכולתו לסלק גברים מדיוני כנסת הנוגעים להם ולילדיהם, עובדה.
לתייג את כל הגברים כאלימים וסחטנים הינו תיוג הכרחי כי בלעדיו ישנם חסמים, בלעדיו ישנן עכבות. כאשר מעוניינים להפוך אדם מן היישוב לסחבה מרופטת, לשלול ממנו זכויות אדם ואזרח יש לבנות את ההצדקות תחילה, צריך להיות מנגנון שלם אשר בונה לגיטימציה.
אומרים לנו שאנחנו נמצאים בתקופה שבה ישנה אפליה מתקנת. מהי האפליה ומהו התיקון? האם המוסדות המזניחים והאטומים, קרי משטרה, פרקליטות, בתי המשפט והמחוקק אשר הזניחו פעם אחר פעם כל אחד בדרכו נשים פגיעות בנסיבות חיים פוגעניות החליטו לשנות ממנהגם ולהעניק להן הגנה נכו |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מרק |
|
|
|
|
|
2 |
|
|
|
3 |
|
|
האם החוק חל על מי שחל עליו חוק יחסיי ממון בלבד או גם: על מי שחלה עליו הלכת השיתוף?
תודה |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלההה |
|
|
|
|
התיקון חל כמובן רק על אלה שעליהם חל החוק (נישואין לאחר 1.1.74*. לגבי בני זוג שחלה עליהם הלכת השיתוף - הבעיה אינה קיימת. שם בית המשפט קובע את מועד הקרע הוא מועד ההפרדה הרכושית לפי העובדות ללא קשר לגט. אבידן גלובינסקי (שופט בדימוס). |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
גלובינסקי |
|
|
|
|
שלום.
א. מועד הקרע נקבע.
ב. הבית המשותף נימכר וערכו חולק.
ג. ישנם נכסים ברי חלוקה מאז מועד הקרע,
שאיןעליהם מחלוקת: פנסיה חודשית ונכסים
שגמלו.
ד. עדיין נותרו זכויות הבעל שטרם נחשפו.
ה. הגשתי בש"א לקבל חלקי מיידית,
השופט מסרב לתיתם לי כעת ולוחץ עליי
בגלוי לוותר על דרישותיי לחשוף השאר,
ולא התרצה עדיין לתת צווים נוספים.
ו. חלה עליי הלכת השיתוף- האם יכול שופט
לעכב בעדי לקבל מיידית חלקי בזכויות
המשותפות,בעוד הבעל כבר משתמש בהם
ולמנוע אותם ממני עד סיום המשפט??
תודה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלההה |
|